האם חשוב להשיג את ערכי המטרה של סידן, זרחן ו-PTH בדם בחולים הסובלים ממחלת כליות כרונית? (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון מרץ של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי ההנחיות לטיפול בהפרעות במטבוליזם של מינרלים בחולים עם מחלת כליות כרונית אינן מבוססות על ראיות בדרגת איכות טובה. החוקרים מסבירים כי ההנחיות העדכניות המפרטות את ערכי המטרה של זרחן, סידן ו-Parathyroid hormone (PTH) בדם, המבוססות על מחקרים שהראו כי סמנים אלו עומדים בקורלציה עם הסיכון להתפתחות תחלואה ותמותה ווסקולארית. לדבריהם, השגת ערכי מטרה אלו דורשת אלגוריתמים ומשטרי טיפול מורכבים.

עם זאת, בסקירת ספרות ומטה-אנליזה שביצעו, מצאו החוקרים כי ישנן רק ראיות באיכות ירודה התומכות בגישה זו. במטה-אנליזה נכללו 47 מחקרי עוקבה עם סך של 327,644 חולים.

לדברי החוקרים, על הקלינאים לדעת כי הראיות הקיימות אינן תומכות בערכי מטרה צרים לרמות הסידן וה-PTH, אם כי רמות נמוכות יותר של זרחן בסרום אכן עשויות להיות קשורות בשרידות טובה יותר עבור כלל החולים הסובלים ממחלת כליות.

החוקרים מצאו כי על כל עלייה של 1 מ”ג לדציליטר של זרחן בסרום, הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא עלה ב-35% (סיכון יחסי, 1.35) בשלושת המחקרים שבוצעו כהלכה, וב-18% (סיכון יחסי, 1.18) ב-13 המחקרים שנכללו במטה-אנליזה זו.

לא נצפה קשר מובהק בין שיעור התמותה הכולל ובין רמות ה-PTH בסרום, הם מוסיפים. הסיכון היחסי לכך היה 1.01 על כל עלייה של 100 פיקוגרם למיליליטר של הורמון הפאראתירואיד. באותו האופן, לא נמצא קשר בין שיעור התמותה הכולל ובין רמות הסיכון בסרום (סיכון יחסי של 1.01 על כל עלייה של 1 מ”ג לדציליטר).

החוקרים מסכמים כי בבירור קיים צורך בהמשך המחקר בתחום, וכי על הקלינאים ליצור שיתופי פעולה במטרה לערוך מחקרים מבוקרים גדולים תוך השוואה של תכשירים מבוססים (דוגמת קושרי זרחן, תכשירי ויטמין D ותכשירים קלצימימטיים) אל מול תרופות דמה, לשם השגת ראיות מוחלטות לכך שטיפולים תרופתיים אלו אכן משפרים את התוצאות הבריאותיות של החולים.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לדברים, מציין מומחה בתחום כי התועלת של שימוש בתכשירים קושרי זרחן עדיין אינה מוכחת, וכי עלות הטיפול באוכלוסיית החולים עם מחלת כליות כרונית הינה ניכרת.

החוקרים מכירים בכך שמחקרי ביומרקרים של זרחן, סידן ו-PTH היו צעד חשוב להבנת ההתפתחות של הפרעות במטבוליזם של מינרלים והשלכותיהן בחולים עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, בשלב זה, מוקדם מכדי לטעון בצורה מבוססת כי ניתן להשליך ממחקר זה להנחיות קבלת ההחלטות הקלינית או להמלצות על טיפול ספציפי זה או אחר, הם טוענים.

JAMA 2011;305:1119-1127

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן