מאת ד”ר אולה קראסיק
במאמר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת Southern Medical Journal סוקרים הכותבים התייצגות קלינית, גורמי סיכון, גישה טיפולית ותוצאות של טיפולים שונים בחולים עם אבנים בכליות.
אבנים בכליות (nephrolithiasis ) הינם סיבה נפוצה למחלות של מערכת השתן. בשנת 2000 אבנים בכליות היוו סיבה לכמעט שני מיליון פניות לרופא בארצות הברית, עם עלות שנתית מוערכת של 2 ביליון דולר. שיעור המחלה בארצות הברית עלה מ-3.8% בשנות ה-1970 ל-5.2% בשנות ה-1990.
הערכת מטופל עם חשד לאבני כליה כוללת אנמנזה ובדיקה גופנית, ובנוסף 2 איסופי שתן של 24 שעות תוך שמירה על התזונה הרגילה של המטופל. יש לבצע בדיקת שתן על מנת לעמוד על הרכב האבנים. בדיקת הדימות המועדפת בחשד לאבני כליה היא CT ללא חומר ניגוד. מטופלים עם renal colic יש להפנות לבדיקת אורולוג.
אם האבן לא עוברת תוך זמן קצר, ניתן לשלוח את המטופל לביתו עם טיפול אנלגטי פומי והנחיות לחזור במקרה של חום או כאב בלתי נשלט. לאחר 4 שבועות קיימת אינדיקציה להתערבות לאור הסיכון לסיבוכים והפרעות בתפקוד הכלייתי.
יש מקום להתערבות מיידית במקרים של התייצגות עם דלקת בדרכי השתן (UTI ), אבנים גדולות מ-6 מ”מ, חסימה מקומית, או כאב בלטי נשלט. באבנים קטנות יותר, הטיפול הבלתי חודרני הנפוץ ביותר הינו lithotripsy (ריסוק אבנים על ידי גלי קול). אפשרויות נוספות כוללות basket extraction or fragmentation , או percutaneous nephrolithotomy (פרוצדורה פולשנית הדורשת הכנסת נפרוסטום, בשימוש במקרים של אבנים גדולות, כולל אבנים מסוג staghorn ). הצורך בניתוח פתוח להוצאת אבנים הוא נדיר.
על מנת למנוע חזרה של אבני כליה יש להעלות את צריכת הנוזלים היומית כך שתפוקת השתן ב-24 שעות תהיה יותר מ-2 ליטר. שינויים תזונתיים עשויים לעזור למנוע hypercalciuria הקשורה לאבני calcium oxalate , כמו גם hyperuricosuria, hyperoxaluria וצריכת פורינים מוגברת, הקשורים לאבני urate .
מבחינה תרופתית, תרופות מקבוצת ה-thiazides עשויים לעזור במניעת אבני calcium oxalate , אלוריל (allopurinol ) עשוי לעזור במניעת אבני urate , ותוספת של citrate או ביקרבונט להבססת השתן עשויים לעזור לתקן hypocitraturia .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!