במאמר שפורסם בכתב העת Resuscitation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי ניתוק מושהה פיזיולוגי של חבל הטבור (Physiological-Based Cord Clamping) מלווה בשיעורים גבוהים יותר של הישרדות ללא נזק משמעותי שלמה במרכזים מנוסים יותר וחשיפה לניתוק מושהה פיזיולוגי של חבל הטבור, אך לא במרכזים עם ניסיון מוגבל.
החוקרים השלימו ניתוח מתוכנן מראש של מחקר ABC3, שבוצע בכל 10 יחידות טיפול נמרץ ביילודים בהולנד ובחן את ההשפעה של ניתוק מושהה פיזיולוגי של חבל הטבור על הישרדות ללא נזק משמעותי בפגים שנולדו לפני 30 שבועות היריון והצביע על קשר בין הישרדות ללא נזק משמעותי ובין הניסיון בביצוע ניתוק מושהה פיזיולוגי של חבל הטבור. בניתוח הנתונים הנוכחי הם ביקשו לבחון את ההשפעה של ניתוק מושהה פיזיולוגי של חבל הטבור על הישרדות ללא נזק משמעותי של פגים במרכזים עם ניסיון רב ומרכזים עם ניסיון מוגבל.
מחקר ABC3 כלל 669 תינוקות שנולדו לפני 30 שבועות היריון, אשר חולקו אקראי לניתוק מיידי של חבל הטבור וניתוק מושהה של חבל הטבור לאחר השגת יציבות לבבית ונשימתית, או ניתוק מושהה של חבל הטבור לאחר 30 – 60 שניות ולאחר מכן ייצוב (ניתוק מאוחר של חבל הטבור). המרכזים הוגדרו כבעלי ניסיון רב בנוכחות הבאים:
(1) המטפלים היו מיומנים בביצוע הפעולה עם הערכה של סרטוני וידאו
(2) ניסיון ממחקרים קודמים
(3) השתתפות מוקדמת במחקר ABC3
(4) גיוס של 20% ומעלה
התוצא העיקרי היה הישרדות ללא נזק משמעותי (הישרדות ללא נזק מוחי משמעותי ו/או דלקת מעי נמקית).
שני מרכזים הוגדרו כבעלי ניסיון ושמונת המחקרים האחרים הוגדרו כבעלי ניסיון מוגבל יותר והם כללו 43.1% ו־56.9% מהתינוקות, בהתאמה.
במרכזים מנוסים, שיעורי הישרדות ללא נזק משמעותי שלמה היו גבוהים יותר לאחר ניתוק מושהה פיזיולוגי של חבל הטבור לעומת ניתוק מאוחר של חבל הטבור (72% לעומת 59%; יחס סיכויים מתוקן של 1.93, רווח בר־סמך 95% של 1.73 – 2.17), עם שיעורי תמותה נמוכים יותר (10% לעומת 20%; יחס סיכויים מתוקן של 0.40, רווח בר־סמך 95% של 0.25 – 0.63).
במרכזים פחות מנוסים, שיעורי הישרדות ללא נזק משמעותי שלמה לא היו שונים (72% לעומת 75%; יחס סיכויים מתוקן של 0.94, רווח בר־סמך 95% של 0.64 – 1.39), עם שיעורי תמותה גבוהים יותר (16% לעומת 9.1%; יחס סיכויים מתוקן של 1.92, רווח בר־סמך 95% של 1.05 – 3.50).
בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים להביא בחשבון את הניסיון וההכשרה בביצוע גישות חדשות במחקרים עתידיים להערכת תוצאות ניתוק מושהה פיזיולוגי של חבל הטבור.
הערות העורך, ד”ר ברנרד ברזילי, מנהל אגף ילודים ופגים, מרכז רפואי מעייני הישועה.
כמו במקרים רבים אחרים, גם בפרוצדורה זו קיים תהליך למידה וישנה חשיבות רבה לניסיונם של המבצעים על מנת לקבל תוצאות טובות. לכן, כשאנו באים להעריך פרוצדורה מסוימת האם היא מועילה אם לאו, יש צורך להתחשב בתהליך הלמידה של הצוותים על מנת למקסם את התועלת הצפויה בפרוצדורה/טיפול מסוים. במקרה שלפנינו, הרי שאם נתחשב בכלל האוכלוסייה לא נראה שיפור משמעותי לאחר ניתוק פיזיולוגי של חבל הטבור, אבל אם נתחשב בעקומת הלמידה ונתחשב במרכזים שהגיעו לרמה מספקת הרי שכאן קיים לשיטה זו יתרון בשיפור ההישרדות ללא נזק משמעותי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!