המחקר הרטרוספקטיבי כלל 206 יילודים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ בין השנים 2016 – 2021, אשר קיבלו טיפול רציף בעירוי Dexmedetomidine. מדדי כאב או טשטוש, לחץ דם, מדד VIS (או Vasopressor and Inotrope ומתן משולב עם חומרי טשטוש או משככי כאבים תועדו לפני וכל 3 – 4 שעות למשך 24 שעות.
מהנתונים עולה כי כרבע מהיילודים אובחנו עם תת־לחץ דם (26%), עם שיעור גבוה במיוחד בקרב תינוקות בגיל מתוקן של 32 שבועות, בקורלציה עם מדדי VIS גבוהים יותר וטיפול משולב עם חומרי טשטוש או משככי כאבים.
מתן הטיפול בשילוב עם חומרי טשטוש או משככי כאבים זוהה כמנבא משמעותי של שימוש בתרופות וזופרסוריות או יונוטרופיות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Dexmedetomidine, בפרט במקביל לטיפול במשככי כאבים/חומרי טשטוש, מעלה את הסיכון לאי-יציבות קרדיווסקולארית בפגים.
הערות העורך, ד”ר ברנרד ברזילי, מנהל אגף ילודים ופגים, מרכז רפואי מעייני הישועה:
לאחרונה גובר השימוש ב־Dexmedetomidine לשם סדציה בפגים, וזאת מאחר שלא ידוע על תופעות לוואי המתבטאות באפניאות בפגים לעומת תרופות ממשפחת האופיאטיים. במחקר זה נמצא כי Dexmedetomidine אכן מוריד את מדדי הכאב ואי־הנוחות אצל הפגים, כל זאת ללא התפתחות מצוקה נשימתית או אפניאות, אולם מחקר זה מעלה חשש מהתפתחות אי־יציבות קרדיווסקולרית בפגים המטופלים ב־Dexmedetomidine, במיוחד בפגים צעירים משבוע 32 וכאלה המטופלים גם בתרופות סדטיביות אחרות. השפעה זו מתבטאת בעיקר בירידה בל”ד הסיסטולי. השפעה זו מגיעה לשיא 8 – 12 שעות מהתחלת הטיפול ב־Dexmedetomidine, לכן חשוב לנטר פגים אלו ולהיות מוכנים להתערב במקרה הצורך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!