במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני 28 שבועות הריון, טיפול בהנחיית ניטור חמצון מוחי במהלך 72 השעות הראשונות לאחר הלידה לא הפחית את שיעורי התמותה או נזק מוחי חמור בשלב מאוחר יותר, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש בניטור חמצון מוחי בטיפול בפגות קיצונית מצוי במגמת עליה. עם זאת, אין עדויות התומכות בשיפור בתוצאות קליניות עם גישה זו.
החוקרים השלימו מחקר אקראי בשלב 3, שכלל 70 אתרים ב-17 מדינות, במסגרתו חולקו באקראי פגים שנולדו לפני 28 שבועות היריון לקבלת טיפול בהנחיית ניטור חמצון מוחי במהלך 72 השעות הראשונות לאחר הלידה, או לקבלת טיפול סטנדרטי.
התוצא העיקרי היה משלב של תמותה או נזק מוחי חמור בבדיקת אולטרה-סאונד של המוח בגיל מתוקן של 36 שבועות. אירועים חריגים חמורים שנבחנו כללו תמותה, נזק מוחי חמור, דיספלזיה ברונכופולמונרית, רטינופתיה של פגות, דלקת מעי נמקית, או הופעה מאוחרת של אלח-דם.
מדגם המחקר כלל 1,601 פגים שחולקו באקראי במסגרת המחקר ו-1,579 פגים זמינים להערכת התוצא העיקרי.
בגיל מתוקן של 36 שבועות הריון, שיעורי התמותה או נזק מוחי חמור עמדו על 35.2% בזרוע ההתערבות, בהשוואה ל-34% בזרוע הטיפול הסטנדרטי (סיכון יחסי של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.90-1.18, p=0.64).
שיעורי היארעות אירועים חריגים חמורים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ניטור חמצון מוחי להנחיית הטיפול במקרים של פגות קיצונית לא לוו בשיעורי תמותה או נזק מוחי נמוכים יותר בגיל מתוקן של 36 שבועות, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
הערות עורך:
מחקר זה מדגים תוצאות מאכזבות בשימוש בניטור מוחי בשיטת NIRS בפגים קטנים. יתכן כי הדבר נובע מכך שלשימוש ב-NIRS אין באמת יתרון לשיפור התוצאים בקבוצה זו או שמא המטפלים עדיין לא יודעים למצות את הפוטנציאל הגלום בשיטת ניטור זאת על מנת לשפר את התוצאים באוכלוסיית הפגים. בנוסף, יתכן כי במחקר משך ניטור ה-NIRS לא היה מתאים מאחר והתחיל בגיל מספר שעות (לא בחדר הלידה) ועד למשך 72 שעות ולא יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!