הערכת התוצאות בגיל בית ספר ובגיל ההתבגרות לאחר טיפול בהיפותרמיה בתינוקות עם אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית (Arch Dis Child Fetal Neonatal) – והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Diseases in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדוחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב תינוקות עם אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית שטופלו בהיפותרמיה ושרדו ללא ליקוי נוירו-מוטורי מג’ורי תועדו מדדי אינטליגנציה תקינים, אך ייתכנו קשיים עדינים יותר שקשה לזהות בגיל מוקדם.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את התוצאות ארוכות הטווח בתינוקות עם אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית לאחר היפותרמיה תרפויטית. הם השלימו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסייה שכלל תינוקות מיחידות טיפול נמרץ ביילודים ומרפאות חוץ לטיפול ביילודים בשטוקהולם, שבדיה.

 

מדגם המחקר כלל 66 תינוקות לאחר היפותרמיה תרפויטית בשל אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית שעברו הערכה נוירולוגית סטנדרטית, MABC-2 (או Movement Assessment Battery for Children) ואת מבחן וקסלר להערכת אינטליגנציה. ההורים השלימו את שאלון FTF (או Five-to-Fifteen).

 

אירועים חריגים בקרב השורדים הוגדרו כשיתוק מוחין, אפילפסיה, ליקוי שמיעה או ראיה, מדד FSIQ (או Full Scale IQ) נמוך מ-85, הפרעת קשב עם/ללא היפראקטיביות, הפרעות מהספקטרום של אוטיזם או הפרעות קואורדינציה.

 

שיעורי התמותה עמדו על 12%, כאשר מבין השורדים, 17% אובחנו עם שיתוק מוחין. מדד FSIQ הממוצע היה תקין בילדים ללא ליקוי נוירו-מוטורי מג’ורי.

 

מהערכה בגיל ההתבגרות המוקדם עלו חסרים ב-26% מהילדים עם תוצאות חיוביות בעבר. שיעור הילדים שחוו קשיים בתפקוד ניהולי עלה מ-7% ל-19%. ממצא זה בא לידי ביטוי גם בשיעור גבוה יותר משמעותית של ילדים עם מדד FTF מעל אחוזון 90, בהשוואה לתקין בגיל התבגרות מוקדם. שיעור הילדים עם מדד MABC-2 עד אחוזון 5 היה גם כן גבוה יותר משמעותית בהשוואה לנורמה.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרב תינוקות ששרדו ללא ליקוי נוירו-מוטורי מג’ורי טיפול בהיפותרמיה בשל אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית תועדו מדדי אינטליגנציה תקינים. עם זאת, היארעות קשיים ניהוליים הייתה גבוהה יותר באוכלוסייה זו וייתכן כי ישנם קשיים עדינים יותר אותם קשים לזהות בגיל בית-ספר מוקדם.

 

Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed, Dec 9, 2022

 

הערות עורך:

מחקר זה הוא הראשון שסוקר התפתחות נוירולוגית בגיל ההתבגרות של ילודים שטופלו בהיפותרמיה בשל HIE. נמצא כאן, כי גם בגיל בי”ס תתכן פגיעה תפקודית בילדים אלה. מעניין יהיה לעקוב אחר אותה אוכלוסיה בגיל מאוחר יותר ולבדוק האם ישנם קשיים נוספים המתגלים במהלך השנים.

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן