מנתונים שפורסמו בכתב העת Archives of Childhood: Fetal and Neonatal Edition עולה כי טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון שניתן בין 7 ו-14 ימים לאחר הלידה לפגים מונשמים הוביל לשיפור ריאתי עם הגדלת הסיכויים לגמילה מהנשמה, כאשר ההשפעות של הטיפול הסיטסמי על רמות הסוכר ולחץ הדם היו קלות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים בפגים הראו כי טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון משפר מצב ריאתי, אך עשוי להיות כרוך בתופעות לוואי סיסטמיות. כעת הם ביקשו לדווח על תופעות הלוואי הריאתיות והסיסטמיות בטווח הקצר בעקבות התחלת טיפול בהידרוקורטיזון בשבוע השני לחיים.

החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר-פלסבו שכלל תינוקות שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ ביילודים בהולנד ובלגיה. הם התמקדו בפגים שנולדו לפני 30 שבועות היריון ו/או במשקל לידה קטן מ-1250 גרם והיו תלויים בהנשמה בשבוע השני לחייהם. התינוקות חולקו באקראי ל-22 ימי טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון (מינון מצטבר של 72.5 מ”ג/ק”ג, 182 חולים) או פלסבו (190 חולים).

התוצאים העיקריים שנבחנו היו שיעורי גמילה מהנשמה, מדדי מנשם, רמות סוכר בדם ולחץ דם, אשר תועדו על-בסיס יומי ונותחו במהלך שבעת הימים הראשונים לטיפול.

שיעורי כישלון גמילה מהנשמה היו נמוכים יותר בקרב יילודים בזרוע הטיפול בהידרוקורטיזון בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו (24.3% לעומת 38.6%; הבדל של 14.3%, רווח בר-סמך 95% של 23.4%- עד 4.8%-). ההבדל המשוער בין הידרוקורטיזון ופלסבו בקצב השינוי היומי הממוצע בלחץ ממוצע בדרכי האוויר עמד על 0.42- ס”מ מים (רווח בר-סמך 95% של 0.48- עד 0.36-), עם הבדל של 0.02- (רווח בר-סמך 95% של 0.02- עד 0.01-) לפרקציית חמצן באוויר נשאף, הבדל של 0.37- (רווח בר-סמך 95% של 0.44- עד 0.30-) במדדי נשימה, הבדל של 0.14 מילימול/ליטר (רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.21) ברמות סוכר בדם והבדל של 0.83 מ”מ כספית (רווח בר-סמך 95% של 0.58-1.09) בלחץ דם ממוצע.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול סיסטמי בפגים מונשמים בהידרוקורטיזון בין 7 ו-14 ימים לאחר הלידה משפר תפקוד ריאתי ומגדיל את סיכויי גמילה מהנשמה, לצד השפעות קלות ובעלות משמעות קלינית מוגבלת על רמות הסוכר בדם ולחץ הדם.

Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2023 Jan;108(1):20-25

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

בעולם ישנה עליה בשימוש בהידרוקורטיזון בפגים קטנים כמניעת BPD ולשם גמילה מהנשמה. כל זאת על חשבון השימוש בדקסמטאזון. עדיין אין מחקר גדול כפול סמיות רב מרכזי המשווה בין שתי התרופות. עד כה מקובל היה כי להידרוקורטיזון השפעות מיטיבות כאשר הוא ניתן מוקדם ב-7 ימים  ראשונים שלאחר הלידה אולם לא מאוחר מכך. לעומת דקסמטאזון שלו היו השפעות שליליות כאשר הוא ניתן מוקדם מידי והשפעות טובות יותר כאשר הוא ניתן לאחר מכן. מחקר זה מוצא השפעות מיטיבות להידרוקורטיזון כאשר הוא ניתן בשבוע השני לחיים. אולם הוא מציין רק תוצאות קצרות טווח ללא בדיקה של ההשפעות לטווח ארוך. ההידרוקורטיזון כן איפשר לעשות אקסטובציה ליותר ילודים ללא השפעות משמעותיות על ההיפרגליקמיה ולחץ הדם.