במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן אריתרופויאטין ליילודים תחת היפותרמיה תרפויטית בשל אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית לא הוביל להפחתת הסיכון לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי לעומת פלסבו ולווה בשיעור גבוה יותר של אירועים חריגים חמורים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית הינה גורם חשוב לתמותה ומוגבלות ארוכת-טווח בקרב השורדים. מומחים הציעו כי לאריתרופויאטין תתכן השפעה מגנה על מערכת העצבים ביילודים עם אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית, אך ההשפעות על התוצאות הנוירו-התפתחותיות במתן הטיפול בשילוב עם היפותרמיה תרפויטית אינן ידועות.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 501 תינוקות שנולדו לאחר 36 שבועות הריון ומעלה עם אנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית, אשר חולקו לקבלת אריתרופויאטין או פלסבו, בשילוב עם היפותרמיה תרפויטית. אריתורפויאטין במינון 1000 יחידות/ק”ג משקל גוף או פלסבו סליין ניתן דרך הוריד בתוך 26 שעות מהלידה, כמו גם בגיל 2, 3, 4 ו-7 ימים.

התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי בגיל של 22-36 חודשים. ליקוי נוירו-התפתחותי הוגדר כשיתוק מוחין, מדד Gross Motor Function Classification System של 1 ומעלה (בסולם של 0 [תקין] עד 5 [הליקוי החמור ביותר]), או מדד קוגניטיבי נמוך מ-90 (מקביל ל-0.67 סטיות תקן מתחת לממוצע, כאשר מדד גבוה יותר מעיד על תפקוד טוב יותר) בסולם Bayley Scales of Infant and Toddle Development.

מבין 500 תינוקות בניתוח לפי כוונה לטפל, 257 קיבלו טיפול באריתרופויאטין ו-243 קיבלו פלסבו. שיעורי היארעות תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי עמדו על 52.5% בזרוע ההתערבות ועל 49.5% בזרוע הפלסבו (סיכון יחסי של 1.03, P=0.74).

המספר הממוצע של אירועים חריגים חמורים לילד היה גבוה יותר בזרוע הטיפול באריתורפויאטין לעומת זרוע הפלסבו (0.86 לעומת 0.67; סיכון יחסי של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.57).

ממצאי המחקר מעידים כי מתן אריתרופויאטין לטיפול ביילודים תחת היפותרמיה תרפויטית בשל אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית לא הפחית את הסיכון לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי ולווה בסיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים.

N Engl J Med 2022; 387:148-159

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

במחקרים בחיות, ואף במחקרים קטנים בבני אדם נמצא שייתכן ולאריתרופואטין תהיה השפעה מגינה על ילודים שסבלו מ-HIE ולא טופלו בהיפותרמיה. יתכן כי במחקר זה מאחר והילודים טופלו בהיפותרמיה, האפקט של האריתרופואטין לא הורגש. בכל מקרה נראה שעדיף לטפל בהיפותרמיה ברב הילדים מאשר באריתרופואטין.