שכיחות גבוהה של הפרעות גדילה בתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד (Acta Pediatrica) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

למרות התקדמות אדירה בטיפול ביילודים, הפרעות בדפוס הגדילה של תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד הן נפוצות מאוד, בפרט בתינוקות עם תחלואה משמעותית, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר מישראל שפורסמו בכתב העת Acta Pediatrica.

במסגרת המחקר ביקשו דר’ נעה אופק שלומאי, מנהלת יחידת פגים ויילודים בבית החולים הדסה עין כרם, ושותפיה, לבחון את דפוס הגדילה לאחר לידה של תינוקות עם וללא תחלואה משמעותית בינקות. הם התבססו על נתוני Israel Neonatal Network on VLBW Infants לזיהוי תינוקות במשקל לידה של עד 1500 גרם, אשר נולדו בישראל בין 2009 עד 2018. הגדילה לאחר לידה נקבעה בשתי תקופות זמן בנות חמש שנים: 2009-2013 (4,583 תינוקות) ו-2014-2018 (4,558 תינוקות).

התוצאים שנבחנו כללו הפרעה בגדילה לאחר לידה בדרגה קלה או חמורה, או העדר הפרעה בגדילה. תחלואות בינקות כללו תסמונת מצוקה נשימתית (Respiratory Distress Syndrome, או RDS), BPD (Bronchopulmonary Dysplasia), NEC (Necrotizing Enterocolitis), PDA (Patent Ductus Arteriosus) ודימום תוך-חדרי בדרגה 3-4.

מדגם המחקר כלל 9,141 תינוקות, מהם 2,089 עם תחלואה משמעותית אחת לפחות ו-7,052 תינוקות ללא תחלואה משמעותית.

בקרב תינוקות ללא תחלואה משמעותית, ב-2.1% תועדה הפרעה חמורה בגדילה לאחר-לידה, ב-23.7% תועדה הפרעה קלה בגדילה לאחר לידה וב-74.2% לא הייתה הפרעה בגדילה. מנגד, בקרב תינוקות עם תחלואה משמעותית, שיעורי הפרעה חמורה או קלה בגדילה עמדו על 13.6% ו-43.9%, בהתאמה, כאשר רק ב-42.5% לא תועדה הפרעה בגדילה לאחר לידה (P<0.0001).

החוקרים כותבים כי לצד המאמצים להפחית תחלואה של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד, ייתכן צורך בתכנית פרטנית יותר עם מעקב אחר אלו עם תחלואה משמעותית, לאור הסיכון הגבוה להפרעות גדילה וסיכון אפשרי לסיבוכים נוירו-התפתחותיים.

Acta Pediatrica, May 1, 2022

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מאמר זה חשוב ביותר לכולנו מאחר והוא בוצע על האוכלוסיה שלנו במדינת ישראל. הפרעה בגדילה לאחר הלידה קשורה להתפתחות סיבוכים. לא ברור האם הסיבוכים נגרמים עקב ההפרעה בגדילה או שמא ההפרעה בגדילה הינה בשל הסיבוכים הללו. לא ברור מהי הסיבה או המסובב. מכאן ברורה גם למשל ההמלצה של האיגוד האמריקאי לגבי הפגים שבסיכון לפתח ROP שאחד הקריטריונים לסיכון לפתח ROP הינו הפרעה בגדילה לאחר הלידה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן