במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של מערכת NAVA (Neurally Adjusted Ventilator Assist) בתינוקות עם בקע סרעפתי מולד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים טכניקת NAVA מבוססת על הגירוי העצבי של הסרעפת ויצירת הנשמות מסונכרות, זאת בניגוד לשיטות הנשמה סטנדרטיות, המתבססות על ספי נפח, לחץ או זרימה. חיישן בצינור הזנה בגובה הסרעפת מזהה את קצב הנשימה והמאמץ הנשימתי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התוצאים בטווח הקצר בתינוקות עם בקע סרעפתי מולד במהלך חיבור למערכת NAVA ולקבוע את ההשפעה של בקע סרעפתי מולד על מדדי ההנשמה. תחילה הם השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 16 תינוקות עם בקע סרעפתי מולד שחוברו למערכת NAVA לאורך 72 שעות. לאחר מכן, הם השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת דרגת NAVA והפעילות החשמלית של הסרעפת בין תינוקות עם בקע סרעפתי מולד ואלו ללא בקע סרעפתי מולד.
החוקרים מדווחים על שיפור משמעותי במדדי PIP (p<0.003), מדד Respiratory Severity Score (p<0.001), לחץ דם עורקי ממוצע (p<0.001), שימוש במורפין (p=0.004) ו-Midazolam (p=0.037) עם טכניקת NAVA. בהשוואה לקבוצה תואמת ביחס 1:2 לחולים ללא בקע סרעפתי מולד, החוקרים לא זיהו הבדל משמעותי ברמת NAVA, שיא או שפל פעילות חשמלית של הסרעפת
ממצאי המחקר תומכים בטכניקת NAVA ביילודים עם בקע סרעפתי מולד.
הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
לפחות במחקר זה נראה כי ניתן להשתמש בטכניקת NAVA לשם תיאום טוב יותר בין נשימות הילוד הבשל למנשם. בשיטה זו, לעומת שיטות הנשמה המשתמשים בחיישנים אחרים, נראה כי אפשר להוריד את מדדי ההנשמה ובכך לפגוע פחות בריאות. המיוחד במחקר זה שהוכח שאפשר להשתמש ב-NAVA, המבוססת על חיישן המזהה את הפעילות החשמלית בסרעפת, גם במקרים של בקע סרעפתי מולד. כעת נשאר עדיין להוכיח שניתן להשתמש בשיטה זו גם בפגים קטנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!