החשיבות הפרוגנוסטית של aEEG להערכת אנצפלופתיה נאונטלית (The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

לבדיקת aEEG (Amplitude Electoencephalogram, או aEEG) יכולת ניבוי טובה לזיהוי סיבוכים נוירולוגיים והבדיקה עשויה לשפר את היכולת לחזות תוצאים חריגים במקרים של אנצפלופתיה נאונטלית. עוד עולה מהנתונים כי קיימת קורלציה בין התאוששות מוקדמת של ממצאים חריגים בבדיקת aEEG ובין תוצאות נוירו-התפתחותיות טובות יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנצפלופתיה נאונטלית מלווה בסיכון גבוה לסיבוכים נוירולוגיים. מחקרים קודמים בחנו מספר מבחנים נוירו-אבחנתיים להערכת יכולתם לחזות את הפרוגנוזה של חולים אלו. כיום, בדיקת aEEG משמשת לעיתים קרובות להערכת תפקוד מוחי. יש עדויות מוגבלות אודות החשיבות של בדיקת aEEG לחיזוי הפרוגנוזה של אנצפלופתיה נאונטלית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את יכולת הניבוי של בדיקת aEEG לחיזוי תוצאים נוירולוגיים חריגים במקרים של אנצפצלופתיה נאונטלית או בתינוקות עם אנצפלופתיה.

מדגם המחקר כלל תינוקות שנולדו לאחר לפחות 35 שבועות היריון ואושפזו ליחידות טיפול נמרץ ביילודים במרכז שלישוני עם אבחנה של אנצפלופתיה. החוקרים תיעדו את חומרת המאפיינים הקליניים של אנצפלופתיה ופרכוסים. בדיקת aEEG החלה באשפוז ונמשכה עד חזרה לתרשים תקין או למשך עשרה ימים. התוצא העיקרי היה תמותה או פגיעה נוירולוגית בגיל 3-6 חודשים.

החוקרים מדווחים כי היארעות אנצפלופתיה נאונטלית עמדה על 6% מכלל האשפוזים. אנצפלופתיה בדרגה מתונה וחמורה תוארה ב-58% ו-39% מהתינוקות, בהתאמה. אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית הייתה הגורם הנפוץ ביותר. פרכוסים קליניים תועדו ב-91% מהמקרים.

תרשים aEEG חריג תועד ב-51 (76.1%) תינוקות עם אנצפלופתיה נאונטלית.

לבדיקת aEEG הייתה רגישות של 100% לחיזוי סיבוכים נוירולוגיים בגיל ממוצע של 4.5 חודשים, עם סגוליות של 54.2%, ערך מנבא שלילי של 100% וערך מנבא חיובי של 77.5%.

לסיכום, לבדיקת aEEG יכולת ניבוי טובה של סיבוכים נוירולוגיים בתינוקות עם אנצפלופתיה נאונטלית.

The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine 2021

הערות עורך ניאונטולוגה, ד”ר ברנרד ברזילי:

לפי מחקר זה ל-aEEG יכולת  ניבוי טובה לגבי התפתחות סיבוכים בילודים מעל לשבוע 35 שסבלו מאנצפלופתיה ניאונטלית. בעיקר כאשר ה-aEEG הינו תקין (ערך מנבא שלילי של 100%). עדיין יש צורך במחקרים בהיקף גדול יותר כדי לאשש את המסקנות הללו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן