השוואה בין שתי מערכות אוטומטיות לבקרת חמצן בפגים (ADC – Fetal and Neonatal Edition) והערות עורך ניאונטולוגיה ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שנועד לערוך השוואה בין שתי מערכות אוטומטיות לבקרת חמצן בפגים, כאשר אלגוריתם OxyGenie נמצא עדיף על אלגוריתם CLiO2 לשמירה על רוויון חמצן בטווח היעד ומניעת היפרוקסמיה והדגים יעילות דומה במניעת היפוקסמיה, אם כי בעלות של עליה קטנה בהיפוקסמיה קלה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של שני מכשירים לבקרה אוטומטית של חמצן בטווח היעד והופעת אירועי חסר חמצן בדם ועודף חמצן בדם. הם השלימו מחקר אקראי, שכלל 15 פגים שנולדו בין שבוע 24 ועד שבוע 29 ושישה ימים, קיבלו תמיכה נשימתית פולשנית או לא-פולשנית עם רוויון חמצן בטווח יעד של 91-95%. גיל ההיריון עמד על 26 שבועות ו-4 ימים והגיל לאחר לידה עמד על 19 ימים.

התוצא העיקרי היה משך הזמן שערכי החמצן בדם היו בטווח היעד, שהוגדר כ-91-95% עם תוספת חמצן ועל 91-100% ללא תוספת חמצן.

מהנתונים עולה כי משך הזמן עם ריכוז חמצן בדם בטווח היעד היה גבוה יותר עם מערכת OxyGenie (80.2% לעומת 68.5%, p<0.005). מהנתונים עולה כי משך הזמן עם ערכי הסטורציה היו מעל טווח היעד תחת טיפול בתוספי חמצן היה קצר יותר (6.3% לעומת 15.9%, p<0.005), אך משך הזמן בו ערכי הסטורציה היו מתחת לטווח היעד במהלך השימוש במערכת OxyGenie (14.7% לעומת 9.3%, p<0.05).

לא תועדו הבדלים במשך הזמן עם ערכי סטורציה בדם מתחת ל-80% (0.5% לעומת 0.2%, p=0.061). סטייה ממושכת בערכי סטורציה בדם הייתה פחות נפוצה במהלך השימוש במערכת OxyGenie.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אלגוריתם OxyGenie היה יעיל יותר בשמירה על סטורציית חמצן בטווח היעד ובמניעת היפרוקסמיה והיה דומה ביעילותו במניעת היפוקסמיה, אם כי זאת על-חשבון עליה קטנה בהיפוקסמיה קלה.

ADC – Fetal and Neonatal Edition Published, 10 June 2021.

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

נראה כי המערכות האוטומטיות לבקרת חמצן בפגים הולכות ותופסות תאוצה בטיפול השגרתי בפגים. בעבודות קודמות הוכח שמערכות אלו שומרות על ערכי חמצן בטווח הרצוי טוב יותר מאשר גורם אנושי. עבודה זו היא מהראשונות שמשוות שתי מערכות כאלו זו לעומת זו. עבודה זו מדגישה את החשיבות של מי שבוחר להשתמש במערכת בקרת חמצן אוטומטית לבדוק את האלגוריתם של המערכת הזו מאחר וקיימים הבדלים בין המערכות השונות הקיימות בשוק. מלבד העובדה שמערכות אלה שומרות טוב יותר על החמצן בטווח הרצוי הרי הן גם מפנות כח אדם למשימות אחרות ובסופו של דבר מייעלות את העבודה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן