במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהוי מודלים לחיזוי מהימן את התוצאות הנוירו-התפתחותיות בילדים עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית עשוי לסייע לרופאים להעריך טוב יותר את חומרת הפגיעה ולהתחיל בטיפול ממוקד בשלב מוקדם יותר באלו בסיכון הגבוה ביותר לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי.
מטרת המחקר הייתה לפתח מודלים לחיזוי תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי לאחר אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית בתינוקות, על-סמך נתונים זמינים בעת האשפוז ליחידות טיפול נמרץ ביילודים (נתונים מוקדמים) או בעת השחרור (נתונים מצטברים).
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל נתונים ממאגר Children’s Hospital Neonatal Consortium Database לשנים 2010-2016. החוקרים התמקדו בתינוקות שנולדו לאחר לפחות 35 שבועות היריון, לאחר היפותרמיה תרפואיטית בשל אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית מ-11 מרכזים. התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי.
החוקרים מדווחים עולה כי תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי תועדו ב-242 מבין 486 תינוקות, כאשר 180 תינוקות הלכו לעולמם ו-62 שרדו לאורך המעקב עם ליקוי נוירו-התפתחותי.
מניתוח הנתונים עולה כי חומרת אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית, מתן אפינפרין בחדר לידה ותמיכה נשימתית עם ריכוז חמצן נשאף של 0.21 בעת האשפוז היו כולם מנבאים משמעותיים במודל המוקדם. חומרת הממצאים בתרשים EEG בשילוב עם חומרת אנצפלופתיה היפוקסית איסכמית זוהו כמנבאים במודל המצטבר, כאשר משתנים משמעותיים נוספים כללו שימוש בסטרואידים לאיזון לחץ דם ועדות נזק מוחי משמעותי בבדיקת MRI. במדגם הגילוי הודגם שטח מתחת לעקומה של 0.852 עם המודל המוקדם ושל 0.861 עם המודל המצטבר, כאשר שני המודלים הדגימו תוצאות טובות במבחן התוקף (p=0.24 ו-p=0.06, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי באמצעות מודלים מהימנים לחיזוי ליקוי נוירו-התפתחותי או תמותה בתינוקות לאחר אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית ניתן להעריך באופן מדויק את חומרת הפגיעה ולספק טיפול מוקדם ומותאם לאלו בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכים.
הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
מחקר גדול זה ניסה למצוא מאפיינים שיוכלו לנבא את התוצאים בילודים שעברו אירוע של HIE. הם חילקו את המאפיינים למאפיינים קליניים הנמדדים בעת קבלת היילוד לפגיה ולמאפיינים קליניים הצתקבלים ממהלך אישפוזו של היילוד ביחידה לטיפול נמרץ. כאשר מבין המאפיינים הקליניים בקבלה זוהו מספר משתנים משמעותיים (חומרת אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית, מתן אפינפרין בחדר לידה ותמיכה נשימתית עם ריכוז חמצן נשאף של 0.21 בעת הקבלה) ובמהלך האישפוז נוספו עוד 4 משתנים משמעותיים (חומרת הממצאים ב-EEG, חומרת ה-HIE, שימוש בסטרואידים לאיזון לחץ הדם ועדות לנזק משמעותי ב-MRI).
נראה כי לאור גודלו של המחקר ניתן יהיה להשתמש במשתנים אלה על מנת לאמוד את הפרוגנוזה של הילודים הללו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!