פרוטוקול טיפול נשימתי חדש עשוי לשפר את תוצאות הטיפול בפגים עם BPD (מתוך Eur J Pediatr) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנשמה מוקדמת בטכניקת HFOV+VG (High-Frequency Oscillatory Ventilation) בשילוב נפח נשימה נמוך מאוד ובתדירות גבוהה הובילו לעליה בשיעורי הישרדות פגים ללא BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) בדרגה 2-3.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פיתוח מכשירים היכולים לסייע בהתאמת נפח הנשימה בעת הנשמה בטכניקת HFOV+VG הוביל לשיפור משמעותי בניהול חולים תחת הנשמה בטכניקה זו. הם מוסיפים כי במרכז הרפואי שלהם, פיתוחים אלו הובילו לשימוש מוקדם יותר ב-HFOV ותמכו בשינוי גישת הטיפול הכוללת הנשמה בתדירות גבוהה יותר (מעל 15 הרץ) בשילוב נפח נשימה נמוך מאוד ובתדירות גבוהה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של שינויים אלו בגישת הנשימה על הישרדות פגים עם BPD בדרגה 2 ו-3. מדגם המחקר כלל פגים שנולדו לפני שבוע 32 להיריון ונדרשו להנשמה מלאכותית במהלך שלושת הימים הראשונים לחיים. החוקרים ערכו השוואה בין תקופת הבסיס (2012-2013) אל מול תקופה בה גישת הטיפול הנוכחית יושמה באופן מלא (2016-2017).

מדגם המחקר כלל 182 פגים שנדרשו להנשמה מלאכותית במהלך 3 הימים הראשונים לחייהם, כאשר שיעור ההנשמות בטכניקת HFOV היה גבוה יותר בשנים 2016-2017 (79.5%), בהשוואה לשנים 2012-2013 (55.4%).

לאחר תקנון לגורמי סיכון, החוקרים מצאו כי הנשמה בתקופה המאוחרת לוותה בשיעור גבוה יותר של הישרדות ללא BPD בדרגה 2 ו-3 (יחס סיכויים של 2.28, רווח בר-סמך 95% של 1.072-4.878); השפעה מגנה זו הייתה בולטת יותר באלו שנולדו לפני שבוע 29 להיריון (יחס סיכויים של 4.87, רווח בר-סמך 95% של 1.9-12.48).

החוקרים מסכמים וכותבים כי שימוש מוקדם בהנשמה בטכניקת HFOV+VG בשילוב נפח נשימה נמוך מאוד ובתדירות גבוהה יותר נקשרו עם עליה בשיעורי הישרדות ללא BPD בדרגה 2-3.

Eur J Pediatr. 2020;1‐10.

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

זהו אחד המחקרים הראשונים שמדגימים את יעילות שיטת ההנשמה של HFOV+VG לעומת HFOV במניעת BPD בפגים קטנים. ההנחה של החוקרים הינה שבשיטה זו ניתן להשתמש בתדירויות גבוהות יותר שייתכן ופוגעות פחות בריאות. מאידך, יש לזכור כי זה אינו מחקר אקראי כפול סמיות (RCT) אלא נחקר שנעשה בשתי תקופות שונות. בתקופה המאוחרת יותר (שבה גם היה השימוש בשיטת ה-HFOV+VG) השתמשו יותר בהנשמה לא פולשנית וגם יותר בשיטות החדרת סורפקטנט בשיטות לא פולשניות כמו LISA למשל. יתכן כי גם לכך היה השפעה על ירידה בשכיחות ה-BPD.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן