האם יש עדיפות לגישת ניפוח ממושך בהשוואה להחייאה סטנדרטית בפגים? (JAMA Pediatr) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, מהן עולה כי אין הוכחות לעדיפות גישת ניפוח ממושך (Sustained Inflation) על-פני החייאה סטנדרטית בפגים, לאחר שלא זיהו עדויות להבדל בתמותה לפני שחרור מאשפוז או תועלת במניעת סיבוכים אחרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית הפגים נדרשים לתמיכה נשימתית לאחר הלידה. הנשמה בלחץ חיובי מהווה את הגישה הסטנדרטית, כאשר במקומות רבים קיים נוהג חליפי הכולל ניפוח ממושך ראשוני (ניפוח במשך מעל 5 שניות). כעת הם ביקשו להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להשוואת ניפוח ממושך אל מול הנשמה בלחץ אוויר חיובי (לסירוגין או באופן רציף) במניעת תמותה באשפוז ותחלואה בפגים.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, Cumulative Index of Nursing and Allied Health Literature ו-CENTRAL, לזיהוי מחקרים אקראיים שפורסמו עד 24 ביוני, 2019 וכללו פגים שנולדו לפני שבוע 37 להיריון והשוו בין גישת ניפוח ממושך אל מול החייאה סטנדרטית עם לחץ אוויר חיובי. התוצא העיקרי של המחקר הנוכחי היה תמותה לפני שחרור מאשפוז.

הסקירה כללה 9 מחקרים עם סך כולל של 1,406 תינוקות. שיעורי התמותה באשפוז לפני שחרור מבית החולים עמדו על 11.5% (85 מבין 736 תינוקות) בקבוצת ניפוח ממושך ועל 9.3% (62 מבין 670 תינוקות) להם ניתן טיפול סטנדרטי (הבדל בסיכון של 3.6%, רווח בר-סמך 95% בטווח בין 0.7%- ועד 7.9%).

החוקרים לא זיהו הבדלים בתוצא העיקרי בין תתי-קבוצות שסווגו לפי גיל ההיריון או מבנה המחקר. ניפוח יתר לווה בסיכון מוגבר לתמותה במהלך היומיים הראשונים לאחר הלידה (הבדל בסיכון של 3.1%, רווח בר-סמך 95% של 0.9% עד 5.3%). לא תועדו הבדלים בסיכון לתוצאים משניים אחרים.

לאור הסיכון להטיות ואי-דיוקים, החוקרים מבהירים כי איכות העדויות הייתה נמוכה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי העדויות הזמינות בספרות הרפואית אינן תומכות בשימוש שגרתי בגישת ניפוח ממושך לטיפול בפגים.

JAMA Pediatr. 2020;174

הערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

המחקר הגדול ביותר העוסק ב-sustained inflation בפגים הוא מחקר ה-SAIL שכזכור הופסק באמצע בשל עלייה בתמותה ב-48 השעות הראשונות לאחר הלידה בקבוצת ה-sustained inflation. מחקר זה נערך על ילודים צעירים יותר (פחות מ-27 שבועות) בניגוד למחקר הנוכחי שעוסק בפגים גדולים יותר (פחות מ-37 שבועות). יתכן שזו אחת הסיבות שהמחקר הנוכחי לא הראה עלייה כוללת בתמותה. בכל אופן, שיטת הטיפול ב-sustained inflation בעיקר בפגים קטנים לא הוכחה כיעילה ולא נראה לי שיש מקום להמליץ עליה כטיפול שגרתי לפגים קטנים הזקוקים לתמיכה נשימתית לאחר הלידה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן