עדויות חדשות תומכות בדיווחים קודמים לפיהם התוצאות הנוירו-התפתחותיות ביילודים עם מדד אפגר אפס לאחר עשר דקות אינן בהכרח גרועות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition. עם זאת, כל היילודים במחקר הנוכחי עם פעימת לב עצמונית ראשונה רק לאחר 20 דקות הלכו לעולמם או סבלו ממוגבלות חמורה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד אפגר אפס לאחר עשר דקות הינו גורם מנבא משמעותי של תמותה ותחלואה בתינוקות. עם זאת, מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה שיפור בתוצאות בקרב יילודים אלו ומטרת הסקירה הנוכחית הייתה לבחון את שיעורי התמותה והתוצאות הנוירו-התפתחותיות ביילודים מיפן עם מדד אפגר אפס לאחר 10 דקות.
המחקר התצפיתי כלל 28 מבין 768 יילודים שהיו רשומים במאגר Baby Cooling Registry of Japan בין השנים 2012-2016, אשר נולדו לאחר למעלה מ-34 שבועות היריון, עם מדד אפגר אפס לאחר 10 דקות, אשר השלימו היפותרמיה תרפויטית. החוקרים בחנו את הזמן עד לזיהוי פעימת לב ראשונה בתינוקות עם התוצאות הנוירו-התפתחותיות והתמותה.
החוקרים מדווחים כי 9 מבין 28 יילודים (32%) הלכו לעולמם לפני גיל 18 חודשים; 16 יילודים (57%) שרדו, אך עם מוגבלות חמורה ו-3 יילודים (11%) שרדו ללא מוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה.
בנקודת הזמן של 20 דקות לאחר הלידה לא זוהתה פעימת לב ראשונה ב-14 מבין 27 תינוקות (52%) , 13 מהם הלכו לעולמם או סבלו ממוגבלות חמורה, כאשר תינוק אחד, בו תועדה פעימת לב ראשונה בדיוק 20 דקות לאחר הלידה, שרד ללא מוגבלות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי התוצאות הנוירו-התפתחותיות בקרב יילודים עם מדד אפגר אפס לאחר 10 דקות אינן בהכרח גרועות. מנגד, העדר פעימת לב ראשונה לאחר 20 דקות מהלידה לווה בסיכון מוגבר לתמותה או מוגבלות חמורה.
Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition 2020;105:64-68
הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
ההנחיות הקיימות היום ב-NRP מגדירות זמן של 10 דקות ללא תגובה להחייאה, כמצב אשר מתאים שלא להמשיך את ההחייאה. יתכן וחלק מן הניאונטולוגים יראו במחקר זה ככזה המערער את הקביעה הנ”ל. במחקר זה חלק מהילודים שקיבלו ציון של אפגר 0 בגיל 10 דקות (דומה לקריטריון שאינם מגיבים למאמצי ההחייאה במשך 10 דקות), שרדו, אמנם רובם עם מגבלות קשות. אולם היתה קבוצה שמהווה 11% מן הילודים הללו ששרדו ללא מוגבלות בדרגה חמורה או בינונית. על כל אחד מאיתנו ומן המשפחות לחשוב האם סיכוי זה (של 11%) שווה את המאמץ להחיות ילודים אלה. מאידך, 57% מהילודים ששרדו לאורך זמן יוותרו עם מוגבלות קשה.
התצפית שבאה לעזרנו בקבלת ההחלטה היא זו שילודים שלא הגיבו למאמצי ההחייאה במשך 20 דקות, הפרוגנוזה שלהם, ללא יוצא מן הכלל היתה גרועה. עלינו להחליט האם ממצאים אלה תומכים בשינוי ההחלטה שלהמשיך במאמצי ההחייאה במשך 20 דקות לעומת 10 דקות ללא תגובה כפי שמקובל עתה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!