במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקת סקר המבוססת על גורמי סיכון וכוללת השלמת בדיקת אולטרה-סאונד של הראש בפגים עשויה לסייע בניצול טוב יותר של המשאבים, בהשוואה לבדיקות סקר המבוססות על גיל ההיריון בלבד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות גורמי סיכון לנזק נוירולוגי חמור, כולל דימום תוך-חדרי בדרגה 3 ומעלה ו/או PVL (Periventricular Leukomalacia) שאובחנו בבדיקת אולטרה-סאונד של הראש בפגים שנולדו לאחר 30-32 שבועות היריון ולהשלים השוואה בין גישות סקר שונות.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל יילודים שנולדו לאחר 30 שבועות עד 32 שבועות ושישה ימים, במשקל לידה קטן מ-1,500 גרם ואושפזו ליחידות טיפול נמרץ יילודים בין 2011-2016. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמי סיכון משמעותיים לנזק נוירולוגי חמור.

שיעור מקרי נזק נוירולוגי חמור עמד על 3.1% בקרב הפגים שנבחנו במחקר (285 מבין 9,221). גורמי סיכון משמעותיים כללו לידת יחיד (יחס סיכויים מתוקן של 1.96), מדד אפגר של פחות מ-7 נקודות לאחר חמש דקות (יחס סיכויים מתוקן של 1.81), הנשמה מכאנית ביום הראשון (יחס סיכויים מתוקן של 2.65) וטיפול בוזופרסורים ביום הראשון (יחס סיכויים מתוקן של 3.23).

קטגורית סיכון כללו סיכון נמוך (ללא גורמי סיכון, 1.2%, 25 מבין 2,137), בינוני (לידת יחיד, ללא גורמי סיכון אחרים, 1.8%, 68 מבין 3,678) וגבוה (לפחות גורם סיכון אחד מבין מדד אפגר לאחר חמש דקות קטן מ-7 נקודות, טיפול בוזופרסורים או הנשמה מכאנית ביום הראשון, 5.6%, 192 מבין 3,408).

בדיקות סקר של יילודים בסיכון בינוני-עד-גבוה זיהו 91% מהיילודים עם נזק נוירולוגי חמור ויידרשו בדיקות סקר של מספר קטן יותר של פגים (1,647 יילודים בשנה) בהשוואה לבדיקות סקר של כל הפגים שנולדו לאחר פחות מ-33 שבועות היריון (2,064 יילודים בשנה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי התבססות על גורמי סיכון בהחלטה לבצע בדיקת אולטרה-סאונד כבדיקת סקר לזיהוי נזק נוירולוגי חמור בפגים שנולדו לאחר 30-32 שבועות היריון עשויה לסייע בניצול טוב יותר של המשאבים הזמינים, בהשוואה לבדיקה המבוססת על גיל ההיריון בלבד.

J Pediatr. 2019 Nov;214:27-33

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, דר’ ברזילי:

כיום רבים מאיתנו משתמשים רק בגיל ההיריון (ולפעמים במשקל הלידה) כקריטריון לקביעת מי מהפגים עלול לפתח דימום מוחי משמעותי או PVL ולכן ראוי שנסקור אותו בבדיקת US מח. מחקר זה מבקש למטב את בדיקות US המח הללו ולבצע אותן רק לאוכלוסייה שבסיכון. במקרה כזה נחסוך כ-25% בדיקות מיותרות לפגים הללו. יש לזכור כי פעמים רבות בדיקות מיותרות מלוות גם בהעלאת מצב הדחק אצל המטופלים ובני משפחותיהם, ולכן נושאים בקרבן נזקים נוספים מעבר לנזקים הכלכליים. מגמה זו מצטרפת למגמה בכל שטחי הרפואה למתן את מספר הבדיקות המיותרות הנעשות.