הערכת התפתחות והישרדות יילודים שנולדו על גבול החיות (N Engl J Med והערות ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוטגיה)

מנתונים שפורסמו במהלך חמש השנים האחרונות עולה כי שיעורי ההישרדות עלו בקרב יילודים שנולדו על-גבול החיות, אך לא ידוע רבות אודות ההשפעה של עליה זו בשיעורי ההישרדות על תוצאות ההתפתחות בילדות מוקדמת. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, מהם עולה כי שיעורי ההישרדות ללא הפרעות נוירו-התפתחותיות עלו בין השנים 2000 עד 2011 באוכלוסיה זו של יילודים שנולדו על גבול החיות.

החוקרים השוו את תוצאות ההישרדות וההתפתחות של יילודים שנולדו לאחר 22-24 שבועות היריון, כפי שנקבע בגיל מתוקן של 18-22 חודשים, לאורך שלוש תקופות של שלוש שנים עוקבות (2000-2003, 2004-2007 ו-2008-2011). התוצא העיקרי כלל שלוש רמות הישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי, הישרדות עם ליקוי נוירו-התפתחותי, או תמותה. לאחר תקנון להבדלים במאפייני היילודים, כולל מרכז הלידה, החוקרים השוו את הסיכון היחסי להישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותית, הישרדות עם ליקוי נוירו-התפתחותי ותמותה.

נתונים אודות התוצא העיקרי היו זמינים עבור 4,274 מבין 4,458 יילודים (96%), שנולדו ב-11 המרכזים שנכללו במחקר. אחוז היילודים ששרדו עלה מ-30% (424 מבין 1,391 יילודים) בתקופת הזמן הראשונה ל-36% (487 מבין 1,348) בתקופת הזמן האחרונה. אחוז היילודים ששרדו ללא ליקוי נוירו-התפתחותי עלה מ-16% (217 מבין 1,391) ל-20% (276 מבין 1,348 יילודים), בעוד שאחוז היילודים ששרדו עם ליקוי זה לא השתנה משמעותית (15% לעומת 16%). לאחר תקנון לשינויים במאפיינים הבסיסיים של היילודים עם הזמן, הן שיעורי ההישרדות עם ליקוי נוירו-התפתחותי (בהשוואה לתמותה) והן שיעורי ההישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי (בהשוואה לתמותה) עלו עם הזמן (סיכון יחסי מתוקן של 1.27 ו-1.59, בהתאמה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר שלהם שהתמקד ביילודים שנולדו על-גבול החיות, הודגמה עליה קטנה, אך משמעותית, בשיעורי ההישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי בגיל מתוקן של 18-22 חודשים. למרות שיפור עם הזמן, שיעורי היארעות תמותה, ליקוי נוירו-התפתחותי וסיבוכים אחרים נותר גבוה באוכלוסיה זו.

N Engl J Med 2017;376:617-28

הערות עורך מדור נאונטולוגיה ד”ר ברנרד ברזילי:

אני מייעץ לכולם לקרוא את המאמר המלא. במאמר עצמו רואים שיפור לאורך הזמן הפגים הקטנים הללו על גבול החיות. השיפור, למרות שהוא באחוזים בודדים הינו יותר בשבועות 23 ו-24 ופחות בשבוע 22. אבל אני מאמין שבעתיד גם נדע לשפר את התוצאים גם בפגים אלה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן