הודעת הפורום למען פגים, לה”ב, האיגוד לנאונטולוגיה

“הפגים חשופים לשיעורים גבוהים של זיהומים ודימומים תוך מוחיים

מסכני חיים. הגדלת מספר האחיות תפחית את שיעור הזיהומים בפגיות

באופן משמעותי”.  

לרגל יום הפג הבינלאומי, מפרסם “הפורום למען הפגים” את דו”ח מצב הפגים לשנת 2016, ובמרכזו: מחסור חמור באחיות פגייה

כבר בשנת 2013 הכיר משרד הבריאות בצורך הקריטי של תגבור אחיות הפגייה כשקבע בחוזר מנכ”ל כי 1/3 ממיטות הפגייה יסווגו כמיטות טיפול נמרץ, על-מנת שיוכלו לקבל תקנון מתאים של אחיות. בהתאם לכך, 251 מיטות פגייה הוגדרו כבר ברישיונות בתי החולים כמיטות טיפול נמרץ בפג וביילוד. למרות זאת, משרד האוצר טרם תקצב לבתי החולים את תוספת התקנים הנדרשת לשם שדרוג חלק ממיטות הפגייה למיטות טיפול נמרץ, על אף משא ומתן ארוך שמתנהל בין משרד האוצר, משרד הבריאות והסתדרות האחיות.       

ד”ר שמואל צנגן, יו”ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום:  “נחוץ תגבור דחוף של המערך הסיעודי בפגיות, כדי לאפשר זמינות וטיפול מיטבי של האחיות למניעת נזקים בטיחותיים, כגון הידבקות מזיהומים, שליפה בלתי מתוכננת של צינור הנשמה או עירוי, או פצעי לחץ בקרב פגים.  המשימה העומדת לפנינו על סדר היום היא להדביק את הפער המשמעותי בין הפגיות בישראל לפגיות במערב. בעוד מדינות המערב עברו בעשורים האחרונים שינויים מהפכניים לבניית פגיות בטוחות ותומכות, הפגיות בישראל נותרו הרחק מאחור. הצפיפות והמחסור הקריטי בכוח אדם תורמים לשכיחות יתר של זיהומים נרכשים ודימומים תוך מוחיים עד פי שניים ויותר, בהשוואה למדינות מפותחות, בפגים במשקלי לידה נמוכים מאד. אם לא נפעל במהירות ובנחישות לשינוי המצב, הפגיות שלנו יהיו ‘פגות תוקף’ “.

ח”כ אורלי לוי- אבקסיס, יו”ר הפורום למען הפגים בישראל: “ממצאי הדו”ח המעידים על מחסור חמור ברופאים ואחיות אינם מפתיעים, לאור סגירת פגיות עקב זיהומים ועומסים, כפי שעלה לכותרות בחודשים האחרונים. הן משרד הבריאות והן משרד האוצר מודעים לצורך הדחוף באיוש התקנים לאחיות ורופאים, אך לצערנו גם העניין הזה אינו בא לידי ביטוי בתקציב הקרוב. מודל התמריצים שפיתחתי יחד עם ארגון הניאונטולוגים ועם רוני גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות דאז, המתמרץ את בתי החולים להשקיע בפגיות, הוכח כאפקטיבי והצליח לקדם באופן משמעותי פגיות בפריפריה, שהפכו מובילות גם לעומת פגיות במרכז. הדבר מלמד כי על מנת לשפר את מצב הפגים יש ליצור תמריצים נכונים לרופאים ולאחיות להתמחות ולעסוק ברפואת פגים. על משרד האוצר ומשרד הבריאות לממש את ההמלצות שקיבלו בנושא ולדאוג תקציב מתאים”

ממצאים נוספים העולים מן הדו”ח:

·         שיעור הזיהומים בפגיות שכיחות זיהומים נרכשים בדם בפגים במשקל לידה מתחת ל 1500 גרם היא פי 2-4 יותר בהשוואה למדינות המערב. מציאות זו מסכנת את חיי הפגים. יש צורך להקפיד על מניעת זיהומים באמצעות מתן עצמאות טיפולית מלאה בכל עמדת ילוד והפסקת השימוש בעמדות ציוד מרוכזות והפרדה בין אזור ‘נקי’ ואזור ‘מזוהם’ בכל עמדת ילוד. הפרויקט הלאומי מטעם הפגיות בהובלת איגוד הניאונטולוגים להורדת שכיחות זיהומים בפגיות, שהחל לפני שנתיים, נושא פירות והביא לירידה של 23.5% בשיעור הזיהומים בדם בפגים במשקל לידה נמוך מאד. אולם, ירידה מבורכת זו, עדיין רחוקה מאוד מהיעד של השוואת שיעור הזיהומים במדינות המערב.

·         שיעור דימומים תוך-מוחיים משמעותיים בפגים במשקלי לידה נמוכים מאד– בישראל הפגים במשקלי לידה נמוכים מאד הוא פי -2 מאשר בעולם המערבי. דימום משמעותי תוך-מוחי עלול לגרום לפיגור התפתחותי קשה (שיתוק מוחין) ואף למוות. כדי להוריד שכיחות דימומים תוך מוחיים, יש להקפיד על תכנון קפדני ומושכל של הטיפול בפג בימים הראשונים לחייו. צורך זה מחייב זמינות מיידית של האחות וליחס אחות פג של 1:1 כמקובל בפגיות במערב.

·         טרם הוקם בנק חלב-אם בישראל ומחסור ביועצות הנקה יש צורך לפעול לעידוד מתן חלב אם לפגים באמצעות מתן התנאים הדרושים: זמינות לשאיבת חלב, מרחב ופרטיות להנקה, מטבח חלב-אם וכוח אדם ייעודי, הדרכה מקצועית על ידי יועצות הנקה והקמת בנק חלב אם, כדי לאפשר שימוש נכון תחת פיקוח בתרומות חלב אם.

·         טיפול בפג בקהילה הפגים במדינת ישראל אינם מוכרים עדיין כיילודים עם צרכים מיוחדים. מרבית ההורים נמצאים במעקב רפואי התפתחותי בקהילה מאז לידת הפג, אך נאלצים להמתין בין חודש לשלושה חודשים כדי לקבוע תור למעקב רפואי בפג בקהילה, וחלקם אף נאלצים לפנות לרפואה פרטית.  בכוונת עמותת לה”ב לפנות לביטוח הלאומי בדרישה למתן קצבה ייעודית לטיפול בתינוק שנולד פג, מתוך הכרה בצרכיו הייחודים.

·         ביות מלא ושיטת ה’קנגרו’– בניגוד לעולם המערבי, בישראל, ההורים לא משולבים מספיק טיפול בפג המחקרים מוכיחים כי נוכחות רציפה משלבת ופעילה בטיפול בפג ומגע עור בעור (שיטת “הקנגורו”) הינה חיונית להתפתחותו ארוכת הטווח, מפחיתה זיהומים, מעודדת הנקה ומקצרת את משך האשפוז. המצב הנהוג כיום, של הפרדת ההורים הוא לא ראוי ואינו רצוי. לשם כך, יש לעצב פגיות באופן שיתאים לנוכחות ההורית, וכן לגבש תכנית הכשרה של הצוות עבור ההורים כדי שיהיו שותפים בטיפול בתינוקם.

·         מקצוע במצוקה – למרות מגמת השיפור במספר המתמחים בניאונטולוגיה (רפואת פגים), מאז החלטת משרד האוצר על קיצוץ המענקים והתמיכה לרופאים בפריפריה ולמקצועות במצוקה, מסתמנת סכנה ממשית להמשך קיומו של מקצוע הנאונטולוגיה בכלל ובפריפריה בפרט.

רומי שחורי, יו”ר עמותת לה”ב וחברה בהנהלת הפורום: “עמותת לה”ב ממשיכה להיאבק על הוספת תקנים והכשרת כוח אדם מקצועי בתחום הרפואה ופרה רפואה. העמותה פועלת להעלאת מודעות לסיבוכי הפגות ולצורך במעקב התפתחותי רציף ושוטף לכלל הפגים, גם לאחר השחרור מהפגייה ולשיפור הטיפול בפג בקהילה. בנוסף, פועלת העמותה לשיפור זכויות ההורים לפגים, ביניהן הארכה נוספת בחופשת הלידה להורים לפגים שמאושפזים מעל 20 שבועות ודמי שמירת הריון מהיום הראשון, במקרה של לידת פגים. אנו נמשיך לעקוב ולוודא כי ההבטחות שניתנות לנו אכן יקוימו”.  

הדו”ח המלא יסופק לפי דרישה. ניתן למצאו באתר עמותת לה”ב ובאתר האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה