טיפול מונע בויטמין K בפגים – פרוטוקולי טיפול שונים / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

פגים עלולים להימצא בסיכון גבוה במיוחד לצריכה בלתי הולמת או עודפת של ויטמין K מניעתי. מחקר, שנערך לאחרונה העריך את מצב ויטמין K ואת חילוף החומרים שלו בפגים לאחר 3 פרוטוקולים של טיפול מונע שונים.

במסגרת המחקר, תינוקות שנולדו לפני שבוע 32 להריון חולקו באקראי לקבלת 0.5 מ”ג (ביקורת) או 0.2 מ”ג של ויטמין K בהזרקה לתוך השריר (IM) או לתוך הווריד (IV) לאחר הלידה. מדדי התוצאה העיקרית היו רמת ויטמין K בסרום, רמת המטבוליט- vitamin K1 2,3-epoxide, וכן רמות undercarboxylated prothrombin בלידה, בגיל 5 ימים, ולאחר שבועיים של הזנות אנטרליות מלאות. מדדי התוצאה המשנית כללו בדיקת PT וריכוזי פקטור 2.

ביום החמישי לחיים, ריכוזי ויטמין K1 בסרום בשלוש הקבוצות השתנו משמעותית (2.9388.0 ng/mL), אך היו באופן עקבי גבוהים יותר בהשוואה למבוגרים (0.151.55 ng/mL). נוכחות vitamin K1 2,3-epoxide ביום 5 נמצאה קשורה למנות בולוס גבוהות יותר של ויטמין K. vitamin K1 2,3-epoxide זוהה ב-7 מתוך 29 וב-4 מתוך 29 תינוקות בקבוצות שקיבלו 0.5 מ”ג IM ו-0.2 מ”ג IV, בהתאמה, אך לא נמצא באף אחד מ-32 התינוקות בקבוצה שקיבלה 0.2 מ”ג IM.

לאחר שבועיים של הזנה אנטרלית מלאה, רמת ויטמין K1 בסרום הייתה נמוכה יותר בתינוקות שקיבלו 0.2 מ”ג IV בהשוואה לתינוקות בקבוצת הביקורת. שלושה תינוקות מקבוצות ה-0.2 מ”ג היו עם רמות בלתי ניתנות לזיהוי של ויטמין K בסרום כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה, אך ללא עדות לחסר תפקודי כלשהו, כפי שנראה עפ”י הריכוזים התקינים של undercarboxylated prothrombin.

תוצאות המחקר הראו, אם כן, כי טיפול מונע בויטמין K 0.2 מ”ג, שניתן IM שמר על מצב תקין של ויטמין K בפגים עד לגיל חציוני של 25 ימים לאחר הלידה, ולא גרם לצבירה מוקדמת של vitamin K1 2,3-epoxide. בניגוד לכך, 0.2 מ”ג שניתנו IV ו-0.5 מ”ג שניתנו IM הביאו להצטברות של vitamin K1 2,3-epoxide, המצביעה ככל הנראה על עומס על הכבד הלא בשל. במטרה להגן מפני דימום עקב חסר ויטמין K, פגים שקיבלו 0.2 מ”ג כמניעה, וניזונים בהנקה, צריכים לקבל תוספת, כאשר מבססים את ההאכלה.

PEDIATRICS Vol. 118 , 2006: 1657-1666

הערות העורך:

נכון הדבר שאנו נותנים את הויטמין K באותו המינון לילודים בשלים ולפגים. לדעתי, על-מנת להמנע מן הסיבוכים העלולים להווצר כתוצאה מחסר של ויטמין K, עדיף להמשיך ולטפל במינון הגבוה גם בפגים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן