תרומבוזיס ורידי כלייתי ביילוד היא הפרעה נדירה, שיכולה לגרום לנזק קשה לכליה. על מנת להעריך את הניסיון על פני 10 שנים ולסקור את היעילות של טיפול פיברינוליטי ו/או טיפול בהפרין, בוצעה סקירה של גיליונות רפואיים של תינוקות עם תרומבוזיס ורידי כלייתי.

במחקר השתתפו 28 תינוקות עם תרומבוזיס כלייתי ורידי, שטופלו בין השנים 1991 ועד ל-2001. מעורבות חד צדדית צוינה ב-25 יילודים (89%) ומעורבות דו צדדית ב-3 (11%). תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי השפיע בעיקר על תינוקות, שנולדו במועד, בעוד ששתיים מתוך 3 תינוקות עם תרומבוזיס דו צדדי נולדו לפני השבוע 32 של ההיריון (משקל לידה 745-1505 גרם). לאימא אחת הייתה אבחנה של סינדרום אנטי פוספוליפיד.

מתוך 11 יילודים, שהוערכו לתרומבופיליה מולדת, ל-1 היה מוטציה של פקטור 5 ליידן. 10 יילודים קיבלו הפרין או LMWH למשך 3 ימים עד 7 חודשים. 3 תינוקות עם תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי טופלו רק בהפרין, אך לא נראה כי הם הרוויחו מטיפול זה. 7 יילודים טופלו בפירינוליטים ובהפרין (4 יילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי ו-3 עם תרומבוזיס ורידי כלייתי דו צדדי). טיפול בפיברינוליטים לא הביא לשיקום התפקוד הכלייתי ב-4 יילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי, אך היה קשור עם החזרת כמעט של התפקוד הכלייתי הנורמאלי בשני יילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי דו צדדי, אשר קיבלו פיברינוליטים מיידית לאחר אבחון תרומבוזיס ורידי כלייתי. 2 יילודים, שטופלו בפיברינוליטים סבלו מסיבוכי דימום באזור של דימום באדרנל. 2 יילודים (שלא קיבלו טיפול בתרומבוזיס ורידי כלייתי) מתו כתוצאה מהמחלה.

לסיכום, רוב התרומבוזיס הורידי הכלייתי הניאונטלי הוא חד צדדי ולא מגיב לטיפול בהפרין או לטיפול פיברינוליטי. השימוש בפיברינוליטיים יכול למנוע כשלון כליה כרוני ביילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי דו צדדי אם הותחל תוך 24 שעות מרגע האבחנה. אך טיפול פיברינוליטי קשור עם סיכון לדימום, במיוחד אם יש דימום אדרנלי קשור.

הערות העורך:

הטיפול בטרומבוזיס של ורידי הכלייה ביילודים הינו שנוי במחלוקת, האם יש צורך בכך? האם הוא מועיל? מהם הסיבוכים ובמה לטפל?

מניסיוננו, וכן לפי מאמר זה (למרות בעיות מתודולוגיות רבות שמהן הוא לא חף), אין צורך לטפל בטרומבוזיס חד-צדדי. לגבי טרומבוזיס דו”צ- כאן ניתן לעיתים לטפל, אני אישית מעדיף לטפל בהפרין ולא בטיפול טרומבוליטי בשל הסכנות הנובעות מכך.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 5 November 2006, pp. e1478-e1484 – pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/118/5/e1478