פרוגנוזה כלייתית של תרומבוזיס ורידי כלייתי ביילוד : סקירה של 28 מטופלים ויעילות של פיברינוליטי והפרין ב-10 מטופלים (מתוך PEDIATRICS), דר’ ברזילי עורך מדור נאונטולוגיה

תרומבוזיס ורידי כלייתי ביילוד היא הפרעה נדירה, שיכולה לגרום לנזק קשה לכליה. על מנת להעריך את הניסיון על פני 10 שנים ולסקור את היעילות של טיפול פיברינוליטי ו/או טיפול בהפרין, בוצעה סקירה של גיליונות רפואיים של תינוקות עם תרומבוזיס ורידי כלייתי.

במחקר השתתפו 28 תינוקות עם תרומבוזיס כלייתי ורידי, שטופלו בין השנים 1991 ועד ל-2001. מעורבות חד צדדית צוינה ב-25 יילודים (89%) ומעורבות דו צדדית ב-3 (11%). תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי השפיע בעיקר על תינוקות, שנולדו במועד, בעוד ששתיים מתוך 3 תינוקות עם תרומבוזיס דו צדדי נולדו לפני השבוע 32 של ההיריון (משקל לידה 745-1505 גרם). לאימא אחת הייתה אבחנה של סינדרום אנטי פוספוליפיד.

מתוך 11 יילודים, שהוערכו לתרומבופיליה מולדת, ל-1 היה מוטציה של פקטור 5 ליידן. 10 יילודים קיבלו הפרין או LMWH למשך 3 ימים עד 7 חודשים. 3 תינוקות עם תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי טופלו רק בהפרין, אך לא נראה כי הם הרוויחו מטיפול זה. 7 יילודים טופלו בפירינוליטים ובהפרין (4 יילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי ו-3 עם תרומבוזיס ורידי כלייתי דו צדדי). טיפול בפיברינוליטים לא הביא לשיקום התפקוד הכלייתי ב-4 יילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי חד צדדי, אך היה קשור עם החזרת כמעט של התפקוד הכלייתי הנורמאלי בשני יילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי דו צדדי, אשר קיבלו פיברינוליטים מיידית לאחר אבחון תרומבוזיס ורידי כלייתי. 2 יילודים, שטופלו בפיברינוליטים סבלו מסיבוכי דימום באזור של דימום באדרנל. 2 יילודים (שלא קיבלו טיפול בתרומבוזיס ורידי כלייתי) מתו כתוצאה מהמחלה.

לסיכום, רוב התרומבוזיס הורידי הכלייתי הניאונטלי הוא חד צדדי ולא מגיב לטיפול בהפרין או לטיפול פיברינוליטי. השימוש בפיברינוליטיים יכול למנוע כשלון כליה כרוני ביילודים עם תרומבוזיס ורידי כלייתי דו צדדי אם הותחל תוך 24 שעות מרגע האבחנה. אך טיפול פיברינוליטי קשור עם סיכון לדימום, במיוחד אם יש דימום אדרנלי קשור.

הערות העורך:

הטיפול בטרומבוזיס של ורידי הכלייה ביילודים הינו שנוי במחלוקת, האם יש צורך בכך? האם הוא מועיל? מהם הסיבוכים ובמה לטפל?

מניסיוננו, וכן לפי מאמר זה (למרות בעיות מתודולוגיות רבות שמהן הוא לא חף), אין צורך לטפל בטרומבוזיס חד-צדדי. לגבי טרומבוזיס דו”צ- כאן ניתן לעיתים לטפל, אני אישית מעדיף לטפל בהפרין ולא בטיפול טרומבוליטי בשל הסכנות הנובעות מכך.


PEDIATRICS Vol. 118 No. 5 November 2006, pp. e1478-e1484pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/118/5/e1478

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן