תוצאות בקרב ילודים במועד שנמדדו בסרום שלהם רמות בילירובין כלליות של 25mg/dL ומעלה/מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את הסיכונים הנוירו-התפתחותיים הקשורים לרמות גבוהות של בילירובין בסרום בילודים, שטרם הוגדרו היטב עד כה.

במחקר זה נכללו 140 ילודים שנמדדו בהם רמות בילירובין של 25mg/dL ומעלה בסרום (428µmol לליטר)ו-419 נבדקי ביקורת שנבחרו באקראי מתוך קבוצה קוהורטית של 106,627 ילודים שנולדו במועד הצפוי או במועד סמוך לו בין השנים 1995-1998.

מידע אודות התוצאות נאסף מתוך הרישומים האלקטרוניים, באמצעות ראיונות, תגובות לשאלונים, והערכות נוירו-התפתחותיות שנערכו באופן סמוי.

רמות השיא של הבילירובין נעו בין 25-19.9mg/dL (שהם 511µmol לליטר) ב-130 מהילודים שסבלו מהיפר-בילירובינמיה ועמדו על ערך של 30mg/dL (שהם 513µmol לליטר) ומעלה ב-10 ילודים.

הטיפול שניתן כלל פוטו-תרפיה ב-136 מקרים ועירויים ב-5 מקרים. מידע שנאסף במהלך מעקב עד לגיל שנתיים לפחות התקבל עבור 132 (94%) מהנבדקים שסבלו מבילירובנמיה ועבור 372 (89%) מנבדקי הביקורת והוא כלל תוצאות הערכה רשמית מגיל 5.1±0.12 שנים עבור 82 (59%) מהילדים ו-168 (40%) מהילדים בשתי הקבוצות, בהתאמה.

לא דווח על מקרים של kernicterus, ולא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בדירוגי הבדיקות הקוגנטיביות, הגלמיות או המותאמות, בין שתי קבוצות הנבדקים. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית מבחינת שיעור המקרים של ילדים שהופיע בהם ממצא נוירולוגי שאיננו תקין בבדיקה הפיזית או הילדים בעלי אבחנה מתועדת של אי-תקינות נוירולוגית.

ב-14 (17%) מהילדים שסבלו מהיפר-בילירובינמיה הופיע ממצא שנוי במחלוקת או בלתי תקין בבדיקה הנוירולוגית, בהשוואה ל-48 (29%) מבנבדקי הביקורת (ערך P=0.05; ערך OR מותאם של 0.47; עם 95%CI, 0.23-0.98; ערך P=0.04).

גם שכיחויות המקרים של חשש בקרב ההורים או של בעיות התנהגותיות לא נבדלו באופן מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות. בקרב נבדקי קבוצת ההיפר-בילירובינמיה, באלה שהתקבלה בהם תוצאה חיובית בבדיקת ה- antiglobulinהופיעו הדרוגים הנמוכים ביותר בבדיקות הקוגנטיביות, אך לא נמצאו בהם שיעורים גבוהים יותר של בעיות נוירולוגיות או התנהגותיות.

החוקרים מסיקים כי במתן טיפול באמצעות פוטו-תרפיה או עירויי, רמות בילירובין כלליות בסרום, המצויות בטווח שנבדק במחקר זה, לא נקשרו לתוצאות נוירו-התפתחותיות שליליות בילודים שנולדו במועד הצפוי או במועד סמוך לו.

הערות עורך:

מחקר זה מוסיף לעדויות כי בילודים במועד או קרוב לו אין סכנה ברמות בילירובין גבוהות אפילו עד 30 מ”ג לד”ל. נראה לי שהשאלה בילודים בריאים איננה מה רמת הבילירובין אלא האם הילוד בריא או לא. במידה והילוד בריא אין סכנה ברמות גבוהות של בילירובין ואילו במידה והוא חולה אזי יש להזהר מאחר ואז ה- BBB נפרץ.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן