תאים פרוגניטורים עצביים מצויים ב-CSF של פגים הסובלים מהידרוצפלוס (Journal of Pediatrics) /מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות על הימצאותם של תאים פרוגניטורים עצביים בנוזל המוחי-שדרתי (CSF) של פגים הסובלים מהידרוצפלוס.

החוקרים ביצעו בדיקות פרוספקטיביות של CSF שנאסף מילודים פגים שסבלו מ- progressive posthemorrhagic hydrocephalus (או PPHH) ומילודים שלא זוהתה בהם פתולוגיה תוך-גולגולתית.

תאים שהתקבלו באמצעות שימוש בצנטריפוגה נבדקו באמצעות ריאקצית RT-PCR או באמצעות אימונו-ציטומטריה. בנוסף, תורבתו התאים בתנאים המאפשרים גדילה של פרוגניטורים עצביים ונבדקו בשיטות אימונו-ציטוכימיות ובאמצעות Western blotting.

תאים שבודדו מה-CSF נאספו מ-20 פגים בגיל הריון של כ-27 שבועות (15 ילודים עם PPHH ו-5 ילודי ביקורת). מספר התאים הללו שנלקחו מחולים ב-PPHH במהלך הזמן נותר קבוע, בהתבסס על חישובי החוקרים. בדגימות שנאספו מחולי PPHH שועתקו סמנים של תאים פרוגניטורים עצביים, נמצאו בהם כל סוגי התאים הבוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ומגוון גדול של גני ה-chondroitin sulfate proteoglycan, כולל כל משפחת ה-aggrecan/lectican.

התאים הללו עברו פרוליפרציה בתרבית, וסמני precursor זוהו באמצעות Western blotting, אימונו-ציטוכימיה, וציטומטריה. החוקרים לא הצליחו לתרבת תאים מהדגימות שנאספו בקרב נבדקי הביקורת.

החוקרים מסיקים כי הצטברות תאים פרוגניטורים עצביים ב-CSF עלולה להשפיע על הניתוח הקליני של ספירות התאים ב-CSF של חולי הידרוצפלוס ולהיות מעורבת, באופן שעדיין איננו ידוע, בביולוגיה של הפגיעה לאחר הידרוצפלוס. בנוסף, הם מציינים כי הממצאים מצביעים על אפשרות של הפצת תאי גזע עצביים מה-CSF.

The Journal of Pediatrics, Volume 148, Issue 3, Pages 337

הערות עורך:

חשיבותו של הממצא הזה אינה ברורה לי לחלוטין. אך אם במדע בדיוני עסקינן, האם לא ניתן לנצל תאים אלה לרגנרציה של נוירונים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן