השפעת עיתוי סגירת חבל הטבור על ערכי ההמטוקריט הורידי בילוד והתוצאה הקלינית: מחקר אקראי ומבוקר (PEDIATRICS) – מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי דחית סגירת חבל הטבור מעלה את ערך ההמטוקריט הורידי הממוצע בילודים, בתוך הטווח הפיזיולוגי התקין.

חבל הטבור מהודק לרוב מיד לאחר הלידה. אולם, לא קיימות עדויות מבוססות התומכות בגישה זו, העלולה למנוע מהילוד יתרונות מסוימים, כמו הגדלת מאגרי הברזל.

מטרת המחקר היתה לקבוע את השפעת עיתוי סגירת חבל הטבור על ערך ההמטוקריט הורידי בילוד ועל התוצאה הקלינית בילודים ועל הדימום באם לאחר הלידה.

מחקר אקראי ומבוקר זה נערך בשתי יחידות לידה בארגנטינה ונכללו בו ילודים שנולדו במועד ללא סיבוכים באמהות עם הריונות רגילים. הילודים חולקו באקראי להידוק חבל הטבור בתוך 15 השניות הראשונות (קבוצה 1), כעבור דקה (קבוצה 2), או כעבור 3 דקות (קבוצה 3) מהלידה. ערך ההמטוקריט הורידי בילודים נמדד 6 שעות לאחר הלידה.

במחקר השתתפו 276 ילודים. ערכי ההמטוקריט הורידי הממצועים כעבור 6 שעות עמדו על 53.5% (בקבוצה 1), 57.0% (בקבוצה 2), ו-59.4% (בקבוצה 3). תוצאותיה של אנליזה סטטיסטית שנערכה היו דומות בין הקבוצות השונות משום שהעליה בהמטוקריט בילודים שבהם נדחה עיתוי הידוק חבל הטבור נכללה בטווח הערכים הפיזיולוגיים שהוגדר מראש.

שיעור הילודים שבהם התקבלו ערכי המטוקריט נמוכים מ-45% (אנמיה) היה נמוך באופן מובהק סטטיסטית בקבוצות 2 ו-3, בהשוואה לקבוצה 1. שיעור הילודים שבהם נמדדו ערכי המטוקריט גבוהים מ-65% היה דומה בקבוצות 1 ו-2 (4.4% ו-5.9%, בהתאמה), אך גבוה באופן מובהק סטטיסטית בקבוצה 3 (14.1%), בהשוואה לקבוצה 1. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתוצאות אחרות בילודים ובהשוואת הדימום שלאחר הלידה בין האמהות.

החוקרים מציינים כי לא הופיעו השפעות מזיקות של ההתערבות, ובנוסף, נראה שההתערבות מפחיתה את שיעור מקרי האנמיה בילודים. הם מסכמים כי נראה שמדובר בהתערבות בטוחה שיש ליישמה בכדי להגדיל את אגירת הברזל בילודים בעת הלידה.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. e779-e786

הערות עורך: בעבר המיילדות היו אף סוחטות את חבל הטבור ע”מ לתת לילוד עוד יותר דם. מן המחקר הנ”ל לא ברור האם היילוד היה מתחת לשלייה או מעליה בזמן סגירת חבל הטבור, כלומר, האם הגרביטציה עזרה ליילוד לקבל עוד דם. הערך ההמטוקריט הממוצע בקבוצה 3, עם הסגירה המאוחרת של חבל הטבור היה 59.4%, וכן שיעורי ההמטוקריט מעל ל-65% היה גבוה משמעותית בקבוצה זו. לכן, נראה לי שהבטוח ביותר לפי מחקר זה הינו לסגור את חבל הטבור כעבור 1-2 דקות לאחר הלידה, וודאי שלא לחכות מעל ל-3 דקות.                             

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן