בדיקות סקירה לזיהוי ליקויי שמיעה ואובדן שמיעה לאחר הלידה (PEDIATRICS) מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

מטרת המחקר היתה לבדוק מהו אחוז הילדים הסובלים מליקוי שמיעה קבוע של הילדות (PCHI) ומהו אחוז הילדים שמצויים בהם סמני סיכון לאובדן שמיעה לאחר הלידה.

החוקרים אספו נתונים באופן רטרוספקטיבי מתוך רשומות רפואיות של ילדים שסבלו מ- PCHI בי-לטרלי (רמת שמיעה של מעל 40 dB באוזן שמצבה טוב יותר, ללא טיפול) ועברו בדיקות סריקה לזיהוי ליקויי שמיעה (UNHS) בין השנים 1995-2000 בבתי חולים שונים ברחבי אוסטריה.

אובדן שמיעה הוגדר כאובדן שלאחר הלידה כאשר ילד עבר את בדיקות ה- UNHSאך לאחר מכן אובחן כסובל מליקוי שמיעה. הימצאותם של גורמי סיכון, בהתאם להצעת ה- American Joint Committee on Infant Hearing (ה-JCIH), נבדקה באמצעות סקירת הרשומות הרפואיות של הילדים.

ב-23 (22%) מתוך 105 הילדים שסבלו מ- PCHIבי-לטרלי, הופיע ליקוי שמיעה לאחר הלידה. לאחר התאמת הנתונים, נמצא כי ב-25% ממקרי ה- PCHI הבי-לטרלים בגיל 9 שנים, מדובר בליקוי שהופיע לאחר הלידה.

גורמי סיכון נמצאו ב-17 ילדים, אך לא נמצאו בהתאמה מלאה לאלה שהוצעו על-ידי ה-JCIH. גורמי הסיכון שנמצאו היו היסטוריה משפחתית של אובדן שמיעה (ב-3 ילדים), דלקת קרום המוח (ב-2 ילדים), פגם בגלוגולת או בפנים (ב-2 ילדים), יתר לחץ דם ריאתי קבוע (בילד אחד), זיהום CMV מולד (בילד אחד), ECMO (בילד אחד), זיהומים חוזרים של האוזן התיכונה עם הצטברות נוזלים (בילד אחד), ובנוסף לגורמים המופיעים ברשימה של ה-JCIH, גם טיפול אוטו-טוקסי ולידה לפני השבוע ה-33 להריון (ב-5 ילדים וב-2 ילדים, בהתאמה, כאשר באחד הילדים נמצאו שני גורמים אלה). ב-6 ילדים לא נמצאו גורמי סיכון לאובדן שמיעה לאחר הלידה.

החוקרים מסיקים כי כ-25% ממקרי אובדן השמיעה הבי-לטרלי בילדים מתרחשים לאחר הלידה, דבר התומך בביצוע ה- UNHSלזיהוי PCHI. הם מציינים כי בחלק מהילדים לא נמצאו גורמי סיכון ובאחרים החלה ההתדרדרות במצב השמיעה אחרי גיל 3, ולכן יתכן שכדאי לעקוב אחר ילדים המצויים בסיכון עד לגיל זה. בנוסף, ממליצים החוקרים על עריכת בדיקות נוספות, כמו בדיקות סריקה בגנים ובבתי הספר.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. e631-e636

הערות עורך:

המצב בארץ הינו שעדיין לא כל מחלקות הילודים עושות תבחיני שמיעה לפני השחרור. אולם, בארץ בשונה מארצות אחרות, נעשות בדיקות סקר במסגרת טיפת חלב או במסגרת גני הילדים ובתי הספר לשם אבחון לקויי שמיעה. רופאי הילודים משתמשים בגנטמיצין באופן רוטיני שהינה תרופה אוטוטוקסית, לכן, יש להזהר בשימוש בה בילודים בסיכון.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן