קשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה בלידה וזיהום בקטריאלי חמור מאוחר ביילודים (PEDIATRICS), דר’ ברנרד ברזילי עורך מדור נאונטולוגיה

המלצות למניעת העברה ורטיקלית של זיהומי סטרפטוקוקוס B (או GBS) גרמו לכך שנשים רבות קיבלו אנטיביוטיקה במהלך הלידה עם קשר לירידה בזיהוםGBS ביילודים. עם זאת, הקשר האפשרי בין אנטיביוטיקה בלידה (IPA) להיארעות זיהום בקטריאלי חמור (SBI) מאוחר (יום 7-90) ביילודים לא דווח.

מטרת המחקר הייתה לקבוע האם יילודים עם SBI מאוחר היו בסבירות גבוהה יותר לעומת נבדקים בריאים לחשיפה ל-IPA והאם קיימת סבירות גבוהה יותר לעמידות לאנטיביוטיקה בחיידק שבודד מיילודים שעברו SBI ונחשפו לאנטיביוטיקה בלידה בהשוואה לאלו שלא.

המחקר בדק יילודים בריאים בעבר שאושפזו בשל SBI מאוחר בגיל 7-90 יום. הותאמו נבדקי ביקורת. נבדקו אחוזי עמידות לחיידקים שבודדו מיילודים עם זיהום בהשוואה ליילודים שלא נחשפו לאנטיביוטיקה בלידה.

המחקר כלל 90 מקרים ו-92 נבדקי ביקורת. יותר מקרים (41%) לעומת ביקורת (27%) נחשפו ל-IPA (יחסי סיכון 1.96; 95% רווח בר סמך, 1.05-3.66). הקשר היה משמעותי יותר כש-IPA היה לספקטרום רחב של אנטיביוטיקות (4.95; 95%, 2.04-11.98), לאחר התאמה לבית החולים, חשיפה לפניצילין, כורניואמניוניטיס אימהי והנקה. חיידק שבודד מיילוד עם זיהום שנחשף ל-IPA היה בסבירות גבוהה יותר להראות עמידות לאמפיצילין (5.7, 95%, 2.3-14.3), לאחר התאמה לבית החולים אך לא לאנטיביוטיקות אחרות נפוצות לטיפול ב-SBI ביילודים.

החוקרים הסיקו כי לאחר התאמה למשתנים שונים, יילודים עם SBI מאוחר נמצאו בסבירות גבוהה יותר לחשיפה לאנטיביוטיקה בלידה לעומת יילודי ביקורת שלא נדבקו. פתוגנים הגורמים ל-SBI מאוחר נמצאו בסבירות גבוהה יותר לעמידות לאמפיצילין כשהיילוד נחשף לאנטיביוטיקה בלידה.

הערות העורך:

כרגיל אין טוב ללא רע. אנו יודעים כי בטיפול המניעתי אנו מורידים את שכיחות הזיהום המוקדם ב-GBS ביילודים, אולם ייתכן ואנו משלמים בכך בהמשך. למשל התפתחות SBI מאוחר או זיהומים אחרים שאינם רגישים לפניצילין.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן