לפי מחקר חדש עולה, כי מתן של חומצה אספרטית (L-Aspartic Acid), קזיאין שעבר הידרוליזה או מי-חלבקזיאין, יכול להפחית את צהבת היילוד ולהגביר את הפרשת הבילירובין, מבלי לפגוע בהנקה.

החוקרים מסבירים, כי צהבת של היילוד היא בעיה גדולה יותר בתינוקות מניקים, בהשוואה לתינוקות הניזונים מפורמולה. פורמולה עם קזיאין שעבר הידרוליזה, מעכבת את ה- β-glucuronidase ולכן גורמת לפחות צהבת. החומצה האספרטית בפורמולה, היא האחראית העיקרית לעיכוב של ה- β-glucuronidase.

במחקר השתתפו 64 יילודים מניקים. היילודים הוקצו אקראית לאחת מ- 4 קבוצות: קבוצת בקרה, קבוצה שקיבלה חומצה אספרטית, קבוצה שקיבלה קזיאין שעבר הידרוליזה (EHC) או קבוצה שקיבלה מי-חלבקזיאין. מלבד היילודים בקבוצת הבקרה, כל היילודים קיבלו 6 מנות של 5 מל ליום, במשך שבוע.

בבדיקה דרך העור נמצא, כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, רמות הבילירובין היו נמוכות באופן מובהק בקבוצות הטיפול, ביום ה- 3 וביום ה- 7. בקבוצת החומצה האספרטית, היו גם רמות גבוהות יותר של פיגמנט בצואה, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

החוקרים מסכמים, כי מתן של כמויות קטנות של חומצה אספרטית ושל EHC, לצורך עיכוב של β-glucuronidase, מביא להפרשה מוגברת של בילירובין ולפחות צהבת היילוד, ללא הפרעה להנקה. העובדה שגם מי-חלבקזיאין הפחיתו את הצהבת, על אף שאינם מכילים מעכבי β-glucuronidase, רומזת למנגנון שונה מזה שהוצע.

Pediatrics. 2005;116:385-391

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר