תוצאות מחקר חדש מעידות כי בילודים שנדבקו  ב-HCV בשל קבלת עירוי דם, נמצא מהלך מחלה שאיננו חמור במשך 35 שנים לפחות, ושיעור נמוך של התקדמות המחלה. כל המקרים שנבדקו נמצאו קשורים לגנוטיפ  1b, הנחשב לאגרסיבי ביותר.

החוקרים מציינים כי הדבקה ב-HCV בגיל בוגר קשורה בסיכון גבוה יותר להתקדמות ולהופעת שחמת בתוך 20 שנים, מאשר הדבקה שהתרחשה בשלב מוקדם יותר בחיים. אולם, רוב המחקרים העוסקים בהתקדמות המחלה אינם מבצעים מעקב של יותר מ-20 שנים.

בכדי לבחון לעומק את תוצאות הזיהום ב-HCV, זיהו החוקרים 31 נבדקים שקיבלו בשנת 1986 דם מתורמים שהתגלו אחר-כך כחיוביים לנוגדני אנטי-HCV. כשאספו החוקרים דגימות דם מן הנבדקים בשנת 1998, נוגדני אנטי-HCV נמצאו רק בקרב 18 מהם, ו-16 מהם נמצאו חיוביים לרנ”א של HCV.

בנבדקים שנמצאו שליליים לרנ”א של HCV לא הופיעה וירמיה במהלך 5 שנות המעקב הפרוספקטיבי שבוצע.

החוקרים כותבים כי לא ידוע האם 13 הנבדקים שנמצאו שליליים לנוגני אנטי-HCV ולרנ”א של הנגיף מראים עמידות לזיהום או האם סמני הנגיף אבדו לאורך השנים.

לא נמצאו מקרי שחמת בקרב הנבדקים. ביופסיות של הכבד נלקחו בשנת 1998 מ-11 מהנבדקים וסימנים היסטולוגיים של נזק כבדי מתקדם נצפו רק בשלושה מקרים. בלקיחת ביופסיות נוספת שבוצעה כעבור 5 שנים ב-5 נבדקים נצפתה התקדמות ממצב של העדר פיברוזיס למצב פיברוטי פורטלי מתון בנבדק אחד בלבד.

החוקרים מסכמים כי תוך התחשבות בגודל המדגם המצומצם, מעידים הממצאים כי זיהום שנרכש בתחילת החיים מתקדם לאט ויוצר נזק מתון במהלך 35 השנים הראשונות של הזיהום.