טיפול מוקדם בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting) עם הופעה בגיל הילדות בטיפול ביעילות גבוהה (HET) קשור בהתקדמות נכות איטית יותר באופן משמעותי מאשר טיפול בטיפולים בעלי יעילות נמוכה או ללא טיפול, כך מציע מחקר חדש שפורסם ב-The Lancet Child and Adolescent Health.
המחקר שכלל למעלה מ-5,000 נבדקים עם הופעת טרשת נפוצה בין הגילאים 15 עד 24 שנים מצא את התועלת הגדולה ביותר בקרב אלו שהייתה להם מוגבלות מינימלית בתחילת הטיפול ביעילות גבוהה. “ילדים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית צריכים להיות מטופלים מוקדם בטיפול ביעילות גבוהה, לפני שיפתחו מוגבלויות נוירולוגיות משמעותיות, כדי לשמר טוב יותר את היכולת הנוירולוגית שלהם”, אמר המחבר הראשי של המחקר.
בעוד שמחקרים הראו שטיפול ביעילות גבוהה מאט את התקדמות הנכות במבוגרים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, השפעתם על טרשת נפוצה בילדים, במיוחד בשלבים המוקדמים, טרם מובנת היטב. כדי להתמודד עם פער הידע הזה, החוקרים העריכו את ההשפעה הפוטנציאלית של טיפול ביעילות גבוהה על נבדקים עם טרשת נפוצה שהופיעה בילדות על מעבר בין חמישה מצבי מוגבלות, החל מנכות מינימלית ועד לפגיעה בהליכה וטרשת נפוצה מתקדמת משנית.
הטיפול במחקר הפחית את הסיכון להחמרת נכות בכל רמות המוגבלות, כאשר הירידה הגדולה ביותר נצפתה במשתתפים שהחלו טיפול בעודם במצב מוגבלות מינימלית, לעומת אלו שלא קיבלו טיפול (יחס סיכון [HR], 0.41; רווח בר סמך, 0.31 -0.53). הסיכון להחמרת הנכות היה נמוך יותר גם בטיפול ביעילות נמוכה בהשוואה ללא טיפול, אם כי התועלת הייתה קטנה יותר מאשר עם טיפול ביעילות גבוהה (HR, 0.65; 95% CI, 0.54-0.77).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!