סקירה חדשה שפורסמה ב-Neurology and Therapy מתארת שני עשורים של מחקר וניסיון קליני שסיפקו שפע של נתונים על הבטיחות, היעילות והיעילות בעולם האמיתי של IFN-β תת עורי לטיפול בטרשת נפוצה. לפי הסקירה, דרך הנוף הקליני המתפתח של טיפול בטרשת נפוצה, IFN-β-1a עדיין מהווה אפשרות טיפולית חשובה בשימוש קליני.

טרשת נפוצה היא הפרעה כרונית, מתקדמת, דלקתית של מערכת העצבים המרכזית. טרשת נפוצה התקפית הפוגתית, הצורה הנפוצה ביותר של המחלה, מאופיינת בחוסר תפקוד נוירולוגי חולף עם הצטברות של נכות לאורך הזמן. במהלך שלושת העשורים האחרונים, נחקרו ואושרו לשימוש בחולים עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית טיפולים המסוגלים להפחית את תדירות ההתקפים ולהאט את החמרת הנכות, טיפולים משני מהלך מחלה (DMTs).

אינטרפרון-β  (IFN-β) 1a להזרקה תת עורית (Rebif®), שאושר לטיפול בטרשת נפוצה באירופה ובקנדה בשנת 1998 ובארה”ב בשנת 2002, היה אחד מהטיפולים משני המחלה (DMTs) הראשונים שאושרו לטרשת נפוצה. עשרים שנה של נתונים קליניים וניסיון תמכו ביעילות ובבטיחות של IFN-β-1a תת עורי בטיפול בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית, כולל ניסויי הפיבוט של התרופה, נתונים מהעולם האמיתי ומחקרי הרחבה שנמשכו עד 15 שנים מהטיפול הראשוני.

כיום, IFN-β-1a תת עורי נותר אופציה טיפולית חשובה, במיוחד סביב תכנון הריון והנקה, שעשויה להתאים גם עבור חולים מזדקנים, בהם פעילות הטרשת יורדת ועבור מדוכאי חיסון ארוך טווח להם בעייתי לתת חלק מהטיפולים האלטרנטיביים. IFN-β-1a תת עורי גם משמש כקבוצת ביקורת במחקרים קליניים רבים ומספק מסגרת למחקר על המנגנונים שבהם מתחילה ומתקדמת.

למחקר

Twenty Years of Subcutaneous Interferon-Beta-1a for Multiple Sclerosis: Contemporary Perspectives.
Neurol Ther (2024).