במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Dimethyl Fumarate (DMF, דימיתיל פומרט טבע) מלווה בסיכון מופחת להתלקחות מחלה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, בהשוואה לתרופות אחרות הנחשבות לקו-ראשון לטיפול בחולים אלו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של DMF בהפחתת השיעור השנתי של התלקחויות הדורשות טיפול תרופתי בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית ומניעת התקדמות מוגבלות בחולים עם טרשת נפוצה, בהשוואה לתכשירים אימונו-מודולטוריים בזריקה, Teriflunomide (אובג’יו) ו-Fingolimod (גילניה), בתנאי עולם-אמיתי.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה על-סמך נתונים ממאגר ארצי בצרפת. כל החולים החלו טיפול בתרופות אימונו-מודולטוריות בזריקה, Teriflunomide, Fingolimod, או DMF, בתקופה שבין תחילת יולי בשנת 2015 ועד 12 בדצמבר בשנת 2017. חולים שטופלו ב-DMF הותאמו ביחס 1:1 למטופלים בתכשירים אימונו-מודולטוריים בזריקה, Teriflunomide, או Fingolimod.
מבין 9,304 חולים שזיהו החוקרים, 29% החלו טיפול ב-DMF, 33.2% החלו טיפול ב- Teriflunomide, 5.6% טופלו ב-Fingolimod ו-32.2% טופלו בתכשירים אימונו-מודולטוריים בזריקה. המדגמים המותאמים כללו 1,779 חולים שטופלו ב-DMF ומספר דומה של חולים שטופל בתכשירים אימונו-מודולטוריים בזריקה, 1,679 חולים שטופלו ב-DMF ומספר דומה של מטופלים ב- Teriflunomide ו-376 מטופלים ב-DMF ומספר דומה של מטופלים ב-Fingolimod.
מהנתונים עולה כי טיפול ב-DMF הפחית משמעותית את הסיכון להישנות שדרשה טיפול תרופתי, בהשוואה לטיפול בתכשירים אימונו-מודולטוריים בזריקה (סיכון יחסי של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.86) ו- Teriflunomide (סיכון יחסי של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.96), כאשר בהשוואה לטיפול ב-Fingolimod לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית.
הסיכון להתקדמות מוגבלות ספציפית עקב טרשת נפוצה לא היה שונה באופן מובהק סטטיסטית בכלל ההשוואות שנערכו במסגרת המחקר.
ממצאי המחקר מעידים כי בהשוואה לתרופות אחרות כקו-ראשון לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, מתן DMF מלווה בסיכון נמוך יותר להישנות מחלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!