טרשת נפוצה שפירה (Benign Multiple Sclerosis) הינה מצב שנוי-במחלוקת ולא ברור אם מדובר בתופעה אמיתית או כיצד לנבא אילו חולים צפויים למהלך שפיר. ממחקר חדש שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-World Congress of Neurology עולה כי הגורמים הפרוגנוסטים למהלך שפיר כוללים גיל צעיר, הופעה בנשים, מחלה מוקדמת, תסמין יחיד בעת הופעת המחלה ומדד EDSS (Expanded Disability Status Scale) בחלק התחתון לאחר עשר שנות מחלה.

המחקר הפרוספקטיבי גייס חולים בין ינואר 2012 ועד ינואר 2013, עם מדד EDSS של עד 4 נקודות, משך מחלה של 10 שנים ומעלה, אשר עבדו במשרה מלאה או חלקית. לאחר מכן, המשתתפים היו במעקב לאורך חמש שנים. מטרת המחקר הייתה להגדיר גורמים מנבאים ולתכנן מודל פרוגנוסטי של מהלך מחלה שפיר.

ממאגר רישום אזורי של כל חולי טרשת נפוצה, 80 חולים (12.6%) גויסו למחקר, כאשר 74 מהם השלימו את המחקר בשנים 2017-2018. גיל המשתתפים הממוצע בעת הופעת המחלה עמד על 30.71 שנים. 44 חולים התייצגו עם תסמין יחיד, זאת בהשוואה ל-30 חולים בהם תועדו מספר תסמינים. לאחר 15 שנות מחלה, 44 מבין 75 החולים (79.5%) הדגימו מהלך מחלה שפיר.

בהשוואה למצב בתחילת המחקר, לאחר חמש שנים תועד ליקוי משמעותי יותר בשישה מבין שמונה מרכיבי מערכת תפקודית בסולם EDSS, כמו גם במדד EDSS הכולל: 3.05 בתחילת המחקר לעומת 3.54 לאחר חמש שנים (p<0.001).

על-בסיס פיזור מדד EDSS לאורך חמש שנים, בגברים תועדו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים (p<0.035). החוקרים מעריכים כי לאחר חמש שנות מעקב, 34 מבין 75 חולים (46%) המשיכו להדגים מהלך של טרשת נפוצה שפירה.

החוקרים פיתחו שני מודלים מתמטיים לחיזוי מהלך מחלה שפיר. אחד התבסס על אופי ההופעה והגל בעת התסמין הראשון וניבא במדויק 74% מהמקרים של טרשת נפוצה שפירה לאחר 15 שנים, 63% מהמקרים של מהלך לא-שפיר ו-68% מהסיווגים הנכונים של כלל סדרת הנתונים.

המודל השני התבסס על הבדלים בשמונה מרכיבים של המערכת התפקודית בסולם EDSS וסיווג נכונה 76.47% מהמקרים של טרשת נפוצה שפירה לאחר 15 שנים, 85% מהמקרים שלא היו שפירים ו-81.08% מכלל סדרת הנתונים.

מתוך כנס מטעם ה-World Congress of Neurology

לידיעה במדסקייפ