במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine במהלך חודש אוקטובר, מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית ל- Daclizumab HYP (High Yield Process) יעילות גבוהה יותר בהשוואה ל-Interferon Beta-1a מבחינת שיעור הנגעים ושיעורי ההתלקחות השנתיים, כפי שנקבע לפי בדיקת MRI, אך ללא ירידה משמעותית בסיכון להתקדמות מוגבלות לאחר 12 שבועות.
מדובר במחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר טיפול פעיל, בשלב 3, שכלל 1,841 חולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית ונועד להשוות בין Daclizumab, במתן תת-עורי במינון 150 מ”ג כל ארבעה שבועות, ובין Interferon beta-1a שניתן בזריקה לשריר במינון של 30 מיקרוגרם, פעם בשבוע, למשך עד 144 שבועות. תוצא הסיום העיקרי היה שיעור ההתלקחויות השנתי.
מהתוצאות עולה כי שיעור ההתלקחויות השנתי היה נמוך יותר עם Daclizumab HYP, בהשוואה ל-Interferon beta-1a (0.22 לעומת 0.39, ירידה של 45% עם Daclizumab HYP). מספר הנגעים החדשים או נגעים שגדלו ועברו האדרה בבדיקת MRI במהלך תקופה של 96 שבועות היה קטן יותר עם Daclizumab (4.3 לעומת 9.4, ירידה של 54% במספר הנגעים עם Daclizumab, p<0.001). לאחר 144 שבועות, שיעורי ההיארעות המשוערים של התקדמות מוגבלות לאחר 12 שבועות עמד על 16% עם Daclizumab ו-20% עם Interferon beta-1a.
שיעור האירועים החריגים החמורים, לא כולל התלקחות טרשת נפוצה, עמד על 15% בקבוצת הטיפול ב- Daclizumab לעומת 10% בקבוצת הטיפול ב-Interferon beta-1a. זיהומים היו נפוצים יותר עם Daclizumab (65% לעומת 57%, כולל זיהומים חמורים ב-4% לעומת 2%), כמו גם תגובות עוריות דוגמת פריחה או אקזמה (37% לעומת 19%, כולל אירועים חמורים ב-2% לעומת פחות מ-1%) ועליה באנזימי כבד בלמעלה מפי חמש מהגבול העליון של הטווח התקין (6% לעומת 3%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית ישנו יתרון ל- Daclizumab על-פני Interferon Beta-1a מבחינת שיעור הנגעים ושיעורי ההתקלחות, אך לצד עליה בשיעור הזיהומים, פריחות והפרעות בתפקודי כבד וללא ירידה משמעותית בסיכון להתקדמות מוגבלות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!