שילוב תרופה ממשפחת הסטטינים שאינה עוברת מטבוליזם ע”י CYP3A4 (Cytochorme P450 3A4) עם הטיפול האנטיביוטי בקלריתרומיצין מלווה בסיכון מוגבר לאירועים חריגים, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה. במטופלים הנוטלים Rosuvastatin (קרסטור), Pravastatin (פרבליפ) או Fluvastatin, בשילוב עם קלריתרומיצין נרשמה עליה של 65% בסיכון לאשפוזים בשל נזק כלייתי חד, עליה של למעלה מכפליים בסיכון להיפרקלמיה ועליה של 43% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו שנטלו סטטינים שאינם עוברים מטבוליזם ב-CYP3A4 ואזיתרומיצין.
העליה האבסולוטית בסיכון לאירועים חריגים הייתה קטנה פחות מ-1%. למרות זאת, החוקרים קובעים כי העליה המתונה במספר מקרי התמותה והאשפוזים בבתי חולים בקרב מבוגרים שנבחנו במחקר עשויה לשקף את הרעילות של סטטינים.
החוקרים סבורים כי ההשפעה ברמת האוכלוסיה של הימנעות מאינטראקציה בין-תרופתית זו עשויה להיות משמעותית לאור התדירות הגבוהה של טיפול משולב בקלריתרומיצין וסטטינים. בקנדה, Rosuvastatin הגיעה למקום השני ברשימת התרופות שנרשמו בתדירות הגבוהה ביותר בשנת 2010.
מדגם המחקר כלל כ-51,500 משתתפים שקיבלו מרשם לטיפול בקלריתרומיצין וכ-52,500 משתתפים שקיבלו מרשם לטיפול באזיתרומיצין, תרופה אנטיביוטית שאינה מעכבת את CYP3A4, OATP1B1, או OATP1B3 (Organic Anion Transporting Polypeptide). באשר לטיפול בסטטינים, 76% טופלו ב-Rosuvastatin, 21% טופלו ב-Pravastatin ו-3% טופלו ב-Fluvastatin.
הממצאים לפיהם קיים סיכון מוגבר עם Rosuvastatin, Pravastatin ו-Fluvastatin כאשר ניתנו עם קלריתרומיצין, אינם ניתנים להסבר עקב עיכוב CYP3A4 מאחר והתרופות אינן עוברות מטבוליזם במסלול זה. עדויות בנושא מדגישות את חשיבות מנגנונים אחרים באינטראקציות אלו, בעיקר עיכוב OATP.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ על שימוש בסטטינים שאינם עוברים מטבוליזם ב-CYP3A4 בחולים הנוטלים תרופות המעכבות את האנזים הנ”ל. עם זאת, אירועים חריגים עדיין עשויים להופיע, ככל הנראה עקב מנגנונים נוספים של אינטראקציות בין תרופתיות, שאינם תלויים במסלולי CYP3A4. למניעת רעילות, ניתן לשקול את השימוש באזיתרומיצין או אנטיביוטיקה אחרת לה אין אינטראקציה עם סטטינים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!