ממצאים חדשות מעידים על חשיבות אפשרית לוויטמין D בתהליכים העומדים בבסיס טרשת נפוצה. במחקר אחד מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים לפיהם טיפול ב-Interferon-Beta מגביר את ייצור וויטמין D בעקבות חשיפה לשמש בחולים עם טרשת נפוצה. לפי שני דיווחים נוספים, בחולים עם טרשת נפוצה, רמות גבוהות יותר של הוויטמין עשויות להפחית את שיעור ההתלקחויות הקליניות ואת מספר הנגעים החדשים.
שלושת המחקרים האמורים פורסמו במהדורת 17 ביולי של כתב העת Neurology.
במחקר הראשון, שהיה הגדול מבין השלושה, נכללו 178 חולים עם טרשת נפוצה, שעברו בדיקות להערכת רמות וויטמין D ותוצאות המחלה. החוקרים מצאו כי טיפול ב-Interferon-Beta לווה בייצור מוגבר של וויטמין D בעקבות חשיפה לשמש, מכאן עלתה אפשרות כי ההשפעות התרפויטיות של אינטרפרון על הישנות טרשת נפוצה קשורות במטבוליזם של וויטמין D.
במחקר השני, נכללו 72 חולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית והחוקרים מדדו את רמות וויטמין D כל שמונה שבועות, וכן העריכו את שיעור ההתלקחויות של המחלה. במהלך מעקב ממוצע של 1.7 שנים, הסיכון להתלקחויות פחת משמעותית עם רמות גבוהות יותר של וויטמין D בדם (p=0.007). הקשר היה ליניארי, כך שעם כל הכפלה של רמות וויטמין D, נרשמה ירידה של 27% בשיעור ההתלקחויות (p=0.008).
למרות שזוהו שינויים עונתיים בולטים ברמות וויטמין D, הקשר בין פעילות המחלה והעונתיות לא היה משמעותי במחקר. הקשר בין ויטמין D והישנויות המחלה נותר לאורך כל עונות השנה.
הטיפול ב-Interferon-Beta לא היה נפוץ במחקר זה, עובדה אפשרה לחוקרים להעריך את ההשפעות של וויטמין D לבדו.
במחקר השלישי נכללו 88 חולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, שהיו במעקב במשך שישה חודשים לפני טיפול במשך 18 חודשים ב-Interferon-beta. החוקרים מצאו כי קשר הפוך בין עליה ברמות וויטמין D ובין פעילות הדמייתית של המחלה, ללא תלות במצב HLA-DRB1*15. לפני טיפול ב-Interferon-Beta, כל עליה של 10 ננומול לליטר ברמות וויטמין D לוותה בירידה בסיכויים להופעת נגעים חדשים בבדיקת MRI . בניגוד למחקר הקודם, החוקרים לא מצאו קשר בין ריכוז וויטמין D ובין פעילות המחלה לאחר התחלת טיפול באינטרפרון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!