בניגוד לתפיסה הרווחת, ילדים המטופלים כנגד מיגרנה אינם בסיכון מוגבר להפרעות פסיכולוגיות, כך עולה מתוצאות סקירה סיסטמית שפורסמה במהדורת 5 ביולי של הגיליון המקוון של Pediatrics.
עם זאת, זוהתה עלייה בשכיחות של תלונות סומאטיות, והתנהגות מופנמת יותר, הנובעים ככל הנראה מהתסמינים ולא תוצאה של ליקוי פסיכולוגי.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Medline, Embase, PsycINFO ו-Cochrane Database, וזיהו שבעה מחקרים מבוקרים להערכת התפקוד הפסיכולוגי ו/או תחלואה פסיכיאטרית בילדים או מתבגרים עם מיגרנה. כל המחקרים כללו בסה”כ 268 חולי מיגרנה, בגיל ממוצע של 11.7 שנים.
החוקרים קיבצו את 26 המדדים השונים בהתאם ל-10 תחומים ברשימת Child Behavior Check List.
החוקרים מדווחים כי בילדים עם מיגרנה תועדה שכיחות גבוהה יותר של תלונות סומאטיות והתנהגות מופנמת, בהשוואה לביקורות. כמו כן, זוהתה עדות בולטת לכך שבילדים אלו אין שכיחות מוגברת של הפרעות בחשיבה, הפרעות חברתיות, או הימנעות, או התנהגות עבריינית או אגרסיבית, בהשוואה לילדים בריאים.
העדויות בנוגע לחרדה, דיכאון, הפרעות קשב או התנהגות מוחצנת, לא היו חד-משמעיות.
החוקרים מצאו כי מיגרנה בילדים מלווה בעלייה בשכיחות הפרעה מרדנית ומתנגדת (Oppositional Defiant Disorder), אך לא ADHD (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder), הפרעת התנהגות, או דיסתימיה אך העדויות היו מוגבלות.
חמישה מבין המחקרים היו באיכות גבוהה, אך החוקרים מציניים כי כל שבעת המחקרים היו קטנים, ואף אחד לא התבסס על הקצאה אקראית.
החוקרים מסכמים כי באופן כללי, אין צורך להפנות ילדים חולי מיגרנה להערכת פסיכולוג או פסיכיאטר. עם זאת, בנוכחות הפרעות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות, תתכן תועלת ארוכת-טווח להפניית החולים למומחה לבריאות הנפש, העשויה להשפיע גם על המיגרנה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!