מחקר שפורסם ב-Menopause הראה כי בקרב נשים מעל גיל 65, טיפול הורמונלי חליפי היה קשור להפחתת סיכון משמעותית של תמותה, סוגי סרטן ומחלות לב וכלי דם, כשההשפעה הייתה תלויה בסוג, באופן המתן ובחוזקות הטיפול.
באופן כללי, עורכי המחקר ציינו כי נראה שישנה הפחתה של הסיכון לתחלואה כשהטיפול במינונים נמוכים, ולא בינוניים או גבוהים, בתכשירים טרנסדרמליים או נרתיקיים, ולא פומיים, ובטיפול ב–E2, ולא בטיפול מצומד . עוד הודגש חשיבות ההתחלה המוקדמת של הטיפול ההורמונלי והבטיחות שלו במתן ארוך טווח.
המחקר בחן את ההשפעות של תכשירים שונים של טיפול הורמונלי בגיל המעבר על תמותה מכל סוג, חמישה סוגי סרטן, שש מחלות לב וכלי דם, ודמנציה, ב-10 מיליון נשים מבוגרות. לפי ממצאי המחקר, בהשוואה לאי-טיפול או הפסקה של הטיפול, טיפול הורמונלי בגיל המעבר לאחר גיל 65 שנים היה קשור להפחתת סיכון משמעותית בתמותה (19%) , סרטן שד (16%), סרטן ריאות (13%), סרטן המעי הגס (12%), אי ספיקת לב (5%), תרומבואמבוליזם ורידי (3%), פרפור פרוזדורים (4%), אוטם שריר הלב חריף (11%), ודמנציה (2%).
טיפול משולב של אסטרוגן ופרוגסטוגן, הן E+ progestin, והן E+ progesterone, היה מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד ב-10%-19 , וסיכון זה היה ניתן להפחתה כשניתן מינון נמוך של E+ progestin טרנסדרמלי או נרתיקי. יתרה מכך, E+ progestin הראה הפחתת סיכון משמעותית בסיכון לסרטן רירית הרחם (45%), סרטן השחלות (21%), מחלת לב איסכמית (5%), אי ספיקת לב (5%) ותרומבואמבוליזם ורידי (5%), בעוד E+ progesterone הראה הפחתת סיכון רק לאי ספיקת לב (4%).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!