במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במטפורמין מלווה בשיעורי הישרדות טובים יותר בחולים עם מלנומה עורית וסוכרת ללא תלות במועד התחלת הטיפול התרופתי, עם עדות לקשר מנה-תגובה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו כי טיפול במטפורמין מלווה בשיעורי הישרדות טובים יותר בחולים עם ממאירויות שונות, אך אין נתונים רבים אודות ההשפעה של הטיפול התרופתי על הישרדות חולים עם מלנומה עורית.
להערכת הקשר בין טיפול במטפורמין ובין הישרדות חולים עם מלנומה עורית וסוכרת, החוקרים זיהו את כל המבוגרים עם אבחנה של מלנומה עורית פולשנית בין 2007 ועד 2014 ממאגר Swedish Melanoma Registry, אשר היו במעקב עד לתמותה או עד 31 בדצמבר 2017. עוד זוהתה תת-קבוצה של חולים עם מלנומה עורית וסוכרת מסוג 2.
תוצאי הסיום העיקריים היו שיעורי ההישרדות הכוללים ושיעורי הישרדות ספציפית למלנומה. החוקרים גם בחנו את קשר מנה-תגובה בהתאם למינונים יומיים מוגדרים של הטיפול במטפורמין.
מבין 23,507 חולים במאגר הנתונים, מדגם המחקר כלל 1,162 חולים עם מלנומה עורית וסוכרת מסוג 2, אשר היו במעקב לאורך חציון של 4.1 שנים.
טיפול במטפורמין סביב אבחנת מלנומה עורית לווה בסיכון נמוך משמעותית לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.57-0.81). שימוש מצטבר לפני ואחרי אבחנת מלנומה עורית לווה גם כן בשיפור הישרדות כוללת, כאשר יחס הסיכון לטיפול לפני אבחנת מלנומה עמד על 0.90 (רווח בר-סמך 95% של 0.86-0.95) לכל שישה חודשי טיפול ויחס הסיכון לטיפול לאחר אבחנת הממאירות העורית נע בין 0.98 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-0.98) עם טיפול במשך עד שישה חודשים ועד 0.59 (רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.70) עם טיפול לאורך 24-30 חודשים.
לא זוהה קשר בין טיפול במטפורמין ובין הישרדות ספציפית למלנומה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את המנגנונים בבסיס הקשר בין טיפול במטפורמין והשיפור ההישרדותי בחולים עם מלנומה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!