מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול באינסולין בזאלי, אשר החלו שימוש במד סוכר רציף בזמן-אמת למשך שמונה חודשים, הפסקת שימוש במד סוכר רציף הובילה לאובדן של כמחצית מהעלייה הראשונית בזמן בטווח היעד שהושגה בעקבות התחלת השימוש במד סוכר רציף.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של הפסקת שימוש במד סוכר רציף לאחר שמונה חודשים במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול באינסולין בזאלי, ללא זריקות בולוס.
המחקר הרב-מרכזי כלל שלב ראשוני של הקצאה אקראית למד-סוכר רציף בזמן-אמת או ניטור סוכר בדם למשך 8 חודשים, כאשר לאחר מכן במשך שישה חודשים משתתפים שהשלימו ניטור סוכר בדם המשיכו בבדיקות אלו (57 חולים) ואלו בזרוע מד-סוכר רציף חולקו באקראי להמשך מד סוכר רציף (53 חולים) או ניתוק מד סוכר רציף והמשך מדידות סוכר בדם (53 חולים).
בזרוע החולים שהפסיקו את השימוש במד-סוכר רציף, משך הזמן הממוצע בו הסוכר היה בטווח היעד (70-180 מ”ג/ד”ל) השתפר מ-38% לפני חיבור למד-סוכר רציף ל-62% לאחר 8 חודשי שימוש במד סוכר רציף, עם ירידה לאחר הפסקת השימוש במד סוכר רציף ל-50% לאחר 14 חודשים (שינוי ממוצע מ-8 ל-14 חודשים, 12%-, p=0.01).
בזרוע המחקר בה החולים שהמשיכו בשימוש במד סוכר רציף תועד שינוי קטן בממוצע סוכר בטווח היעד לאחר 8 חודשים עד לאחר 14 חודשים (56% לאחר 8 חודשים, 57% לאחר 14 חודשים; שינוי ממוצע של 1%, p=0.89).
מהשוואת שתי הקבוצות לאחר 14 חודשים, ההבדל המתוקן בין הקבוצות בממוצע משך הזמן בטווח היעד עמד על 6%- (רווח בר-סמך 95% של 16%- עד 4%, p=0.20).
החוקרים מסכמים וכותבים כי במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 אשר החלו שימוש במד-סוכר רציף, הפסקת השימוש במד זה לוותה באובדן משמעותי של השיפור הגליקמי שהושג בעקבות החיבור למד סוכר רציף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!