השימוש בניטור סוכר רציף בזמן-אמת עשוי להביא להשטחת והחלשת הקשר בין האיזון הכולל של רמות הסוכר בדם ובין היפוגליקמיה, כאשר ההשפעה הגדולה ביותר זוהתה בנוכחות ערכי המוגלובין מסוכרר נמוכים יותר וריכוז הסוכר הממוצע בדם בחולים עם סוכרת מסוג 1 תחת טיפול במספר זריקות אינסולין יומיות ובסיכון הגבוה ביותר לאירועי היפוגליקמיה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין איזון גליקמי והיפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 1 תחת משטר טיפול במספר זריקות אינסולין ביום, כולל חולים בסיכון הגבוה ביותר להיפוגליקמיה. הם אספו נתונים ממד סוכר רציף משלב ההתערבות וכן נתונים מבדיקות סוכר עצמיות שהשלימו משתתפים בשלב הביקורת במסגרת המחקרים DIAMOND (Multiple Daily Injections and Continuous Glucose Monitoring in Diabetes) ו-HypoDE. הקשר בין איזון רמות הסוכר בדם (ריכוז המוגלובין מסוכרר וממוצע רמות סוכר בניטור סוכר רציף) ואחוז הזמן בטווח היפוגליקמיה נבחנו לפי סף של 70 מ”ג/ד”ל ושל 54 מ”ג/ד”ל.
הממצאים הצביעו על קשר לא-ליניארי בין ריכוז סוכר ממוצע ובין היפוגליקמיה בתחילת המחקר, כאשר הקשר התלול ביותר תועד בערכי סוכר ממוצע נמוכים יותר. השימוש בניטור סוכר רציף בזמן אמת הפחית את החשיפה לערכי סוכר בטווח היפוגליקמיה בכל הספים שנבחנו והשטיח את הקשר בין האיזון הגליקמי הכולל ובין היפוגליקמיה, עם ההשפעה הבולטת ביותר בערכים נמוכים יותר של ממוצע סוכר והמוגלובין מסוכרר.
ממצאי המחקר מעידים על ההשפעה האפשרית של ניטור סוכר רציף בזמן אמת על איזון גליקמי ואירועי היפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 1, תחת טיפול בזריקות אינסולין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!