מערכת לולאה-סגורה אוטומטית לניטור סוכר רציף ומתן אינסולין (לבלב מלאכותי) הובילה לשיפור האיזון הגליקמי במחקר ANGIE02 בחולים מאושפזים עם סוכרת מסוג 2, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולי סוכרת, אשפוז עשוי לפגוע בהשגת יעדי האיזון הגליקמי. כעת הם ביקשו לבחון אם מערכת לולאה-סגורה עשויה לסייע בשיפור האיזון הגליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאושפזו ביחידות שאינן טיפול נמרץ.
המחקר האקראי, בתווית-פתוחה, נערך במחלקות כלליות בשני בתי חולים בבריטניה ושווייץ. מדגם המחקר כלל 136 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, שנדרשו לטיפול תת-עורי באינסולין וחולקו לטיפול במערכת לולאה סגורה של אינסולין (70 חולים) או טיפול קונבנציונאלי באינסולין תת-עורי, בהתאם לנוהג המקומי (66 חולים). התוצא העיקרי של המחקר היה אחוז הזמן בו מדידות סוכר לפי החיישן היו בטוח שבין 100-180 מ”ג/ד”ל במהלך עד 15 ימים או עד לשחרור מבית החולים.
אחוז הזמן הממוצע בו מדידות הסוכר לפי החיישן היו בטווח היעד עמד על 65.8% באלו שטופלו במערכת לולאה סגורה ועל 41.5% באלו בקבוצת הביקורת (P<0.001); ערכים מעל לטווח היעד תועדו ב-23.6% ו-49.5% מהחולים, בהתאמה.
ריכוז הסוכר הממוצע בדם עמד על 154 מ”ג/ד”ל בקבוצת הטיפול במערכת לולאה סגורה ועל 188 מ”ג/ד”ל בקבוצת הביקורת. לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במשך אירועי היפוגליקמיה (מדידות סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל) או בכמות האינסולין שניתנה. לא תועדו אירועים של היפוגליקמיה חמורה או היפרגליקמיה משמעותית-קלינית עם קטונים בדם.
החוקרים כותבים כי בקרב חולים מאושפזים עם סוכרת מסוג 2, מערכת לולאה סגורה למתן אינסולין הובילה לאיזון גליקמי טוב יותר משמעותית מטיפול קונבנציונאלי בזריקות תת-עוריות של אינסולין, ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיה.
N Engl J Med 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!