ע”פ כתבה במדסקייפ שבה מצוטט פרופ’ בקריס (בתמונה) , אחד החוקרים הראשיים של מחקר ה- SYMPLICITY HTN-3, ההסבר האפשרי לכך שבמחקר זה הדנרבציה הכלייתית לא הצליחה להוכיח עדיפות על טיפול תרופתי , וזאת בניגוד למימצאים שהתקבלו במחקרים הקודמים שהדגימו ירידה מובהקת של כ-32 מ”מ כספית בממוצע בלחץ הדם הסיסטולי, נעוץ ככל הנראה בכך שבמחקר זה הייתה קבוצת ביקורת פלצבו, שניתן היה לעשות שימוש ב- spironolactone (אלדקטון) ושמדידות לחץ הדם היו גם אמבולטוריות ולא רק במשרד הרופא.  בקריס אינו מפרט עדיין את היקף ירידת רמות לחץ הדם במחקר אך מההודעה שנמסרה נראה שהירידה בקבוצת הדנברציה לא הייתה שונה באופן מובהק סטטיסטי מהירידה בקבוצת הבקרה.

עם זאת, בקריס מציין בראיון שמבחינת בטיחות הטכנולוגיה – זו נמצאה בטוחה ולכן אינו רואה בעייה אתית או אחרת לכך שנעשה כבר שימוש מעשי בטכנולוגיה במדינות רבות, בעיקר באירופה (וגם בישראל).

נציג החברה האירופאית לקרדיולוגיה (ESC) התייחס אף הוא למימצאים וציין שבשלב זה, עד לקבלת המימצאים המלאים של המחקר, אין מקום עדיין להערכת ה-ESC לשנות ההמלצות לשימוש בדנברציה כלייתית שפורסמו רק לאחרונה, לפיהן יש מקום להציע הטכנולוגיה למטופלים שלא הגיבו לטיפול תרופתי עם 3 תרופות מקבוצות שונות להורדת לחץ דם במינונים מתאימים ושנשללו גורמים אחרים לאפשרות לאי התגובה לטיפול. גם הוא מתייחס לכך שהבטיחות הגבוהה של הטיפול אינה מחייבת עדיין שינוי בהמלצות.

לכתבה במדסקייפ