מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Clinical Oncology ב- 1 ביוני, עולה כי הוספת Bevacizumab ל- Capecitacin, עם ובלי Mitomycin, משפרת באופן משמעותי שרידות נטולת התקדמות המחלה ללא רעילות משמעותית נוספת בחולים עם סרטן קולו-רקטאלי גרורתי.
במחקר הנוכחי מסוג מחקר רב מוסדי בשלב שלישי (MAX- Mitomycin, Avastin, Xeloda), נכללו 471 חולים עם סרטן קולו-רקטאלי גרורתי, לא נתיח, שלא טופל קודם לכן, וחולקו אקראית לשלוש קבוצות: טיפול ב- Capecitacin בלבד (קבוצת C); טיפול ב- Capecitacin יחד עם bevacizumab (קבוצת CB); וטיפול ב- Capecitacin, Bevacizumab ו Mitomycin (קבוצת CBM).
שתי קבוצות הטיפולים המשולבים הושוו לקבוצת הטיפול היחיד בבדיקת שרידות ללא התקדמות המחלה. תוצאות משניות שנבדקו כללו שרידות כללית, רעילות, שיעור ההיענות ואיכות החיים.
מתוצאות המחקר עולה כי שרידות חציונית ללא התקדמות המחלה עמדה על 5.7 חודשים עבור קבוצה C, 8.5 חודשים עבור קבוצה CB, ו 8.4 חודשים עבור קבוצה CBM (יחס סיכון של C מול CB, 0.63; 95% CI, 0.50 to 0.79; P < 0.001. יחס סיכון של C מול CBM, 0.59; 95% CI, 0.47 to 0.75; P < 0.001).
לאחר מעקב חציוני של 31 חודשים, השרידות הכללית החציונית עמדה על 18.9 חודשים עבור C ו 16.4 חודשים עבור CBM ממצאים ללא הבדלים מובהקים סטטיסטית.
עוד עולה כי הודגמה סבילות טובה לכל משטרי הטיפול. הרעילויות השכיחות ביותר בדרגה 3 4 היו תסמונת כף יד-כף רגל ושלשול. רעילויות Bevacizumab היו דומות לאלו שנמצאו במחקרים קודמים.
כמו כן, מדדים של איכות חיים כללית היו דומים בין כל הקבוצות.
החוקרים מסיקים כי בסרטן קולו-רקטאלי גרורתי, הוספת Bevacizumab ל- Capecitacin משפרת משמעותית שרידות ללא התקדמות מחלה, אולם אינה משפרת שרידות כללית או שיעור היענות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!