במאמר שפורסם בכתב העת Biology of Blood and Marrow Transplantation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם מחלת הודג’קין עמידה/חוזרת לאחר טיפול אינדוקציה, טיפול קו-שני ב- Brentuximab Vedotin (אדסטריס) ולאחריו טיפול כימותרפי משולב למחלה שיירית, עשויה לסייע בטיפול בחולים עד להשתלה אוטולוגית של מח העצם.
מדובר במחקר רב-מרכזי, פרוספקטיבי, בשלב II, להערכת הפעילות והסבילות של Brentuximab Vedotin כטיפול קו-שני בחולים עם מחלת הודג’קין חוזרת או עמידה לאחר טיפול אינדוקציה. Brentuximab Vedotin ניתן דרך הוריד במינון של 1.8 מ”ג לק”ל ביום הראשון במחזור של 21 ימים, עם סך כולל של ארבעה מחזורי טיפול. בהמשך בוצעה השתלה עצמית של תאי גזע, במידה והחולים התאימו לכך, עם או ללא טיפול הצלה נוסף, על-בסיס מצב הפוגה לאחר Brentuximab Vedotin.
תוצא הסיום העיקרי כלל את שיעורי התגובה הכוללים. תוצאי סיום משניים כללו את הבטיחות, ניוד/איסוף תאי גזע, תוצאות השתלה עצמית של תאי גזע והקשר של CD68+ עם התוצאות.
בקרב 37 חולים, שיעורי התגובה הכוללים עמדו על 68% (13 מקרים של הפוגה מלאה, 12 מקרים של הפוגה חלקית). משטר הטיפול נסבל היטב עם מעט תופעות לוואי בדרגה 3/4, כולל לימפופניה (מקרה אחד), נויטרופניה (3 מקרים), פריחה (2 מקרים) והיפראוריצמיה (מקרה אחד). 33 חולים (89%) התאימו להמשך טיפול בדמות השתלה עצמית של תאי גזע, כאשר 65% היו בהפוגה מלאה בעת ההשתלה.
13 חולים בהפוגה מלאה, 4 חולים בהפוגה חלקית וחולה אחת עם מחלה שיירית (49%) השלימו השתלה עצמית של תאי גזע, ללא טיפול הצלה. החוקרים לא זיהו קורלציה בין ביטוי CD68 ובין התגובה לטיפול ב- Brentuximab Vedotin. חציון מספר תאי גזע מנויידים עמד על 6.0 x 106 וחציון מספר הימים עד לאיסוף מינימאלי (2 x 106) עמד על יומיים.
Biol Blood Marrow Transplant. 2015 Jul 23
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!