מחקר חדש בפאזה 3 מראה שמטופלים עם סרטן ריאות של תאים לא-קטנים (NSCLC) שלא טופלו, עקב אי עמידה בכימותרפיה מבוססת פלטינה, הראו הישרדות כללית טובה יותר באופן מובהק כאשר טופלו במעכב הבקרה החיסונית atezolizumab (Tecentriq), בהשוואה לעמיתיהם שטופלו בווינורלבין או gemcitabine בניסוי אקראי בפאזה 3. בקרב 353 מטופלים עם NSCLC בשלב 3B עד 4, עמידים לטיפול, שלא היו מועמדים לכימותרפיה מבוססת פלטינה עקב סטטוס ביצועים גרוע (PS), גיל מתקדם או תחלואה נלוות משמעותית, חציון ההישרדות הכולל (OS) היה 10.3 חודשים עבור חולים שטופלו עם atezolizumab לעומת 9.2 חודשים עבור חולים שהוקצו לקבל כימותרפיה חד-פעמית. הבדל זה תורגם ליחס סיכון למוות עם atezolizumab של 0.78 (P = .028).
על מנת לבדוק אם אימונותרפיה עשויה לשפר את התוצאות עבור חולים עם PS נמוך, החוקרים תכננו את ניסוי IPSOS, מחקר בפאזה 3 רב-מרכזי פתוח הבוחן יעילות, בטיחות ותוצאות מדווחות על ידי חולים עם atezolizumab בהשוואה לכימותרפיה חד-פעמית. מטופלים מ-23 מרכזים שלא היו כשירים לכימותרפיה מבוססת פלטינה בגלל מצב ביצועי ECOG 2 או 3, או שהיו בני 70 ומעלה עם סטטוס ביצוע 0 או 1 אך עם מספר מחלות נלוות או התוויות נגד אחרות לפלטינה, רובדו על ידי היסטולוגיה, ביטוי PD-L1 וגרורות במוח, ולאחר מכן הוקצו אקראית לקבלת atezolizumab 1,200 מ”ג תוך ורידי כל 3 שבועות (302 חולים), או ל-vinorelbine הניתן דרך הפה או תוך ורידי, או gemcitabine תוך ורידי (151 חולים). ההישרדות הכוללת, שהייתה התוצא העיקרי, הייתה טובה יותר באופן מובהק עם atezolizumab, מה שמתורגם לירידה של 22% בסיכון למוות בהשוואה לכימותרפיה. שיעורי ההישרדות לאחר שנה היו 43.7% עם atezolizumab לעומת 36.6% עם כימותרפיה, ולאחר שנתיים שנתיים היו 24.3% לעומת 12.4%, בהתאמה. ניתוח נוסף הראה תועלת טובה יותר עבור אימונותרפיה ללא קשר לגיל, מין, גזע, מצב ביצועים, היסטוריה של שימוש בטבק, היסטולוגיה של הגידול, שלב, נוכחות של גרורות בכבד, מספר אתרים גרורתיים או רמות ביטוי PD-L1. משך התגובה החציוני היה 14 חודשים עם ateziluzmab לעומת 7.8 חודשים עם כימותרפיה, ושיעורי התגובה האובייקטיביים היו 16.9% לעומת 15.5%.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!