זריקות קורטיקוסטרואידים אחת לשלושה חודשים להקלה על אוסטיאוארתריטיס של הברך הובילו לעליה באובדן סחוס לאורך שנתיים, ללא תועלת קלינית כלשהי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת JAMA.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה בין שתי קבוצות שכללו 70 חולים, בגיל ממוצע של 58 שנים, עם תסמיני אוסטיאוארתריטיס של הברך עם סינוסיטיס, שזוהו באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד. בתקופה שבין פברואר 2013 ועד ינואר 2015, החולים בקבוצה אחת טופלו ב-Triamcinolone במינון 40 מ”ג, בזריקה לתוך המפרק, ואילו חולים בקבוצת השניה טופלו בזריקת סליין כל 12 שבועות למשך שנתיים.

המשתתפים השלימו בדיקת MRI בתחילת המחקר ובסופו להערכת נפח הסחוס ומבני רקמה רכה. מבין 119 חולים שהשלימו את המחקר, באלו שטופלו ב-Triamcinolone תועד אובדן סחוס גדול כפליים, בהשוואה למטופלים בקבוצת הפלסבו. באופן ספציפי, בקבוצת ההתערבות תועד אובדן ממוצע של 0.21 מ”מ בעובי הסחוס, בהשוואה ל-0.10 מ”מ בקבוצת הביקורת.

החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר שונים מאלו שתועדו במחקר קטן יותר שהתבסס על בדיקות הדמיה להערכת אובדן סחוס. בדיקות הדמיה אינן מספקות הדמיה ישירה של הסחוס ואינן רגישות לשינויים ולכן עשויות שלא לזהות שינויים קטנים באובן סחוס כפי שניתן היה לזהות על-בסיס בדיקות MRI במחקר הנוכחי.

מדדי הכאב של המטופלים נקבעו לפי סולם LIkert בין אפס (ללא כאב) ועד 20 נקודות (כאב קיצוני). בקבוצת ההתערבות תועדה ירידה של 1.2 נקודות בכאב, המקבילה לירידה של 0.64 נקודות בהשוואה לירידה של 1.9 נקודות בכאב בקבוצת הביקורת. השינויים לא הגיעו לסף שהוגדר מראש להבדל בעל חשיבות משמעותית קלינית (הסף עמד על 3.94 נקודות).

עם זאת, מדדי כאב נמדדו רק במפגשים במרווחים של שלושה חודשים ולא ארבעה שבועות לאחר הזריקה, אז צפויה התועלת הגדולה ביותר. לכן, ייתכן והחוקרים פספוס כל תועלת זמנית בכאב במרווח הזמן של שלושת החודשים בין הזריקות.

בשתי הקבוצות לא תועדה התקדמות קלינית או מבנית במאפייני אוסטיאוארתריטיס של הברך. ההשפעות שזוהו מבחינת אובדן הסחוס היו מובהקות סטטיסטית ועקביות לאורך המדידות השונות.

אירועים חריגים היו דומים בשתי הקבוצות, עם חמישה אירועים בקבוצת ההתערבות ושלושה אירועים בקבוצת הביקורת. בחולים בקבוצת הביקורת תועדה עליה קטנה בריכוז המוגלובין מסוכרר.

JAMA. 2017;317(19):1967-1975

לידיעה במדסקייפ