ע”פ סקירה חדשה מה-Curr Med Res Opinהבחירה ההגיונית לשימוש בגלוקוזאמין לאוסטיאואתריטיס ע”פ ההנחיות וההמלצות של ה-European Society for Clinical and Economic Aspects of Osteoporosis and Osteoarthritis(ובקיצורESCEO) היא ב–crystalline glucosamine sulfate(ובקיצורpCGSאו בשם המסחריארטריל גו, מתוצרתRottapharmהמשווקת בארץ ע”י רפא)וזאת בעיקר בשל האפקט התרואפוטי והשימוש במינון של שקיק אחד להמסה ביום (1500 מ”ג) .
המחברים מציינים ברקע שהאלגוריתם הטיפולי לפי ה-ESCEOלאוסטיאוארתריטיס (OA) של הברך ממליץ על שימוש בתרופות סימפטומטיות בעלות פעילות איטית (SYSADOAs) כטיפול קו ראשון לניהול לטווח בינוני וארוך שלOA, וזאת בשל יכולתם לסייע בשליטה בכאב, לשפר תפקוד ולדחיית שינויים מבניים במפרקים.
מבין ה-SYSADOAs, גלוקוזמין הוא קרוב לודאי זה שנמצא בשימוש הנרחב ביותר. בסקירה זו של גלוקוזמין ל-RAשל הברך, ביקשו החוקרים לבדוק אם העדויות עבור הטיפול באמצעות הגלוקוזמים מסוגpCGSחזקות יותר בהשוואה לצורות השונות של גלוקוזמין . כידוע, כיום גלוקוזמין זמין בצורות שונות, הן כתכשיר הרפואי הפטנטיpCGS, והן כפורמולציות גנריות ו-OTCשל גלוקוזאמין סולפאט (GS) , ותוספי תזונה המכילים גלוקוזמין הידרוכלוריד (GH) , אשר יש בהם שונות רבה מבחינהמולקולרית, הפורמולציה הפרמצבטית ומשטרי המינון.
החוקרים מדווחים כי רק שימוש ב-pCGSמאפשר זמינות ביולוגית גבוהה למינון חד יומי של 1500 מ”ג עם אפקט פרמקולוגי מוכח.
כמו כןpCGSמשיג באופן עקבי רמות בדם סביב10 μMהנדרשות לדיכוי ביטוי של גנים של אינטרלוקין-1 המעורבים בפתופיזיולוגיה של דלקת במפרקים והרס רקמות , בהשוואה לרמות תת-תיראופוטיות שהושגו עםGH. החוקרים מדגישים כי הוכח גם, על בסיס עיון זהיר בספרות מבוססת עדויות,שרק הפורמולציה שלpCGSמספקת באופן אמין רמת אפקט על כאב הגבוהה מזה של פאראצטמול ותרופות אקויולנטיות מקבוצת ה-NSAIDs.
בהשוואה לכך, טוענים החוקרים, גודל האפקט שלGSשאינוcrystallineו-GHממחקרים אקראיים ומבוקרים מדגימים באופן חוזר ונשמה שהאפקט על הכאב הוא אפס.
בנוסף לכך, מציינים החוקרים, קיימת עדות לכך שלמתן כרוני שלpCGSיש אפקט משנה מחלה, עם הפחתה של הצורך בביצוע ניתוחי החלפות ברך מלאות לאורך 5 שנים לאחר הפסקת הטיפול. כתוצאה מכך, לדעת החוקרים, השימוש ב-pCGSמהווה את הבחירה ההגיונית המדגימה שליטה בטווח הבינוני בכאב ועם אפקט נמשך על התקדמות המחלה.
Curr Med Res Opin. 2016 Jun;32(6):997-1004
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!