במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מטה-אנליזה וסקירה שיטתית שהדגימה תועלת קטנה לניתוחי ארתרוסקופיה לטיפול בשינויים ניווניים של הברכיים, המוגבלת בזמן ואינה נשמרת עוד לאחר שנה-שנתיים מהניתוח. ההתערבות הניתוחית כרוכה גם בנזקים אפשריים ועל-כן ממצאי הסקירה אינם תומכים בהמלצה על ניתוח ארתרוסקופי למטופלים בגיל העמידה ומבוגרים יותר עם כאבי ברכיים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת והנזקים של ניתוח ארתרוסקופי של הברך, הכולל הסרה חלקית של המניסקוס ו/או הטריה, בחולים בגיל העמידה או מבוגרים יותר, עם כאבי ברכיים ושינויים ניווניים. מדובר במטה-אנליזה וסקירה שיטתית עם חיפוש במאגרי Medline, Embase, CINAHL, Web of Science ומאגרי CENTRAL, עד אוגוסט 2014.
להערכת התועלת, הסקירה כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת התועלת של ניתוח ארתרוסקופי בחולים עם ובלי שינויים הדמייתיים של אוסטיאוארתריטיס. להערכת הנזקים האפשריים, החוקרים כללו בסקירה מחקרי עוקבה, מאגרי נתונים וסדרות מקרים.
החיפוש העלה תשעה מחקרים להערכת התועלת של ניתוחים ארתרוסקופים של הברך במטופלים בגיל העמידה ומבוגרים יותר עם כאבי ברכיים ושינויים ניווניים של הברך. הסקירה העיקרית כללה את שילוב תוצאי הסיום העיקריים של המחקרים הפרטניים החל משלושה עד 24 חודשים לאחר הניתוח, והדגימה הבדל בטן לטובת ההתערבויות שכללו ניתוח ארתרוסקופי, בהשוואה להתערבויות ביקורת (גודל השפעה של 0.14). ההבדל הקביל לתועלת של 2.4 מ”מ בסולם VAS של 0-100 מ”מ.
כאשר החוקרים בחנו את הנתונים במהלך המעקב, ההתערבויות שכללו ניתוח ארתרוסקופי הדגימו תועלת קטנה של 3-5 מ”מ להקלה על כאב לאחר 3-6 חודשים, אך לא לאחר 24 חודשים. לא תועדה תועלת משמעותית על התפקוד הגופני (גודל השפעה של 0.09). תשעה מחקרים דיווחו על נזקים אפשריים, שכלל פקקת ורידים עמוקים תסמינית (4.13 אירועים ל-1,000 פרוצדורות), תסחיף ריאתי, זיהום ותמותה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסקירה עולה כי הממצאים אינם תומכים בהתערבויות ארתרוסקופיות בחולים מבוגרים עם כאבי ברכיים, בנוכחות או בהעדר סימנים לאוסטיאוארתריטיס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!