מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Rheumatology עולה כי בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברכיים, שיעורי התגובה לטיפול ב- Duloxetine (סימבלטה) היו גבוהים יותר מהשיעורים שתוארו בקבוצת הפלסבו, עם הטבה ניכרת יותר במדדי כאב ותפקוד בקבוצת ההתערבות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את התגובה לטיפול ב- Duloxetineבהשוואה לפלסבו בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך, על-בסיס מדדי OMERACT-OARSI (Outcome Measures in Rheumatoid Arthritis Clinical Trials-Osteoarthritis Research Society International) ומדדים אחרים, כולל MCII (Minimal Clinically Important Improvement) ומדד PASS (Patient Acceptable Symptom State) להערכת כאב ותפקוד.
החוקרים אספו את הנתונים משני מחקרים בני 13-שבועות, שערכו השוואה בין Duloxetine במינון של 60-120 מ”ג ליום ופלסבו בחולים עם אוסטיאוארתריטיס תסמינית של הברכיים. התגובה לטיפול נקבעה בהתאם למדדי OMERACT-OARSI, הקלה של 30% ומעלה בכאב, הקלה של 50% ומעלה בכאב, ומדדי MCII ו-PASS להערכת כאב ותפקוד.
מהתוצאות עולה כי בקרב חולים שטופלו ב- Duloxetine סיכויי התגובה לפי OMERACT-OARSI היו גבוהים יותר ב-33%, בהשוואה למטופלי פלסבו (p<0.001, NNT=6). אחוז גבוה יותר משמעותית של מטופלים ב- Duloxetine, בהשוואה למטופלי פלסבו, דיווחו על שיפור של 30% ומעלה בכאב, בהשוואה למצב בתחילת המחקר (p<0.001, NNT=5) ושיפור של 50% ומעלה בכאב (p<0.001, NNT=7). בקבוצת הטיפול ב- Duloxetine נרשמה שכיחות גבוהה יותר של מענה על קריטריוני MCII לכאב (p<0.001, NNT=6) ותפקוד (p<0.001, NNT=7) ו-PASS לכאב (p<0.001, NNT=6) ותפקוד (p=0.009, NNT=9).
שכיחות תופעת לוואי אחת, או יותר, עקב הטיפול התרופתי, הייתה נפוצה יותר בקרב מטופלים ב- Duloxetine, בהשוואה למטופלים בפלסבו (p=0.003, NNT=8).
החוקרים מסכמים וכותבים כי שיעור החולים שהגיבו לטיפול ב- Duloxetine, על-פי מדדי OMERACT-OARSI, היה גבוה יותר משמעותית, בהשוואה למטופלים בפלסבו. ממצאים דומים תוארו בשיפור בתחושת הכאב והתפקוד. ממצאים אלו תומכים בממצאים ממחקרים קודמים להערכת Duloxetine בחולים עם אוסטיאוארתריטיס תסמינית של הברכיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!