מסקירה סיסטמית עולה כי לפעילות גופנית השפעה שונה על מבני הברך. למרות הקשר בין פעילות גופנית ובין עליה במספר האוסטאופיטים בבדיקות הדמיה, לא חלה עליה נלווית בהיצרות המרווח המפרקי, אלא עדויות המצביעות על עליה בנפח הסחוס וירידה בפגמי הסחוס בבדיקות MRI.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמספר מחקרים בחנו את הקשר בין פעילות גופנית ובין אוסטאוארתריטיס של הברך, ההשפעה של פעילות גופנית על בריאות מפרק הברך אינה-ברורה. בסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פעילות גופנית ובין מבני מפרק הברך.

החוקרים ערכו חיפוש בספרות הרפואית עד נובמבר 2008, ומצאו כי קיימים הבדלים בקשר בין פעילות גופנית ובין מבנים ספציפיים במפרק הברך . ישנן עדויות משמעותיות המעידות על קשר חיובי בין פעילות גופנית ובין אוסטאופיטים במפרק טיביו-פמוראלי. עם זאת, הם גם מצאו עדויות משמעותיות להעדר קשר בין פעילות גופנית והיצרות המרווח המפרקי, מדד המשמש להערכת הסחוס. יתרה מזאת, ישנן עדויות מוגבלות מבדיקות MRI אודות קשר חיובי בין פעילות גופנית ונפח הסחוס ועדות משמעותית המצביעה על קשר שלילי בין פעילות גופנית ופגמי סחוס.

החוקרים מסכמים וכתבים כי לפעילות גופנית השפעה שונה על מבנים במפרק הברך. אמנם פעילות גופנית קשורה בעליה במספר האוסטאופיטים אך לא חלה החמרה בהיצרות המרווח המפרקי, ולמעשה חלה עליה בנפח הסחוס וירידה בפגמי הסחוס. מהממצאים עולה כי לפעילות גופנית השפעה חיובית בכל הנוגע לבריאות המפרק.

Medicine and Science in Sports and Exercise®. 2011;43(3):432-442

לידיעה במדסקייפ